|
במילים אחרות, קורא יקר, כדאי שתלך אל הנמלה, עצל, תרשם לקורסים בגרפולוגיה הנמשכים שנה-שנתיים-שלוש, בכל השלבים של מתחילים-מתקדמים-משתלמים, ואחרי שלוש שנים של עבודה מפרכת בכתבי-יד, תחליט הגב' חנה קורן, אם אתה מספיק מוסמך כדי לשרטט ולפענח ביד מקצועית מהימנה את תמונת הרנטגן של האישיות, על כל כישוריה וחולשותיה, כפי שהיא מסתמנת בכתב-היד האנושי, זו אחריות כבדה, אדוני ועל פאשלות אין מה לדבר. תשמע את הדברים יותר טוב מפי הגבורה עצמה, ובארץ הזאת, בתחום הגרפולוגיה, חנה קורן היא לא רק הגיבורה, אלא גם האורים והתומים.
במדינה בה אוהבים אמצעי-התקשורת לגדל מדי פעם אלילים חדשים, על מנת להוריד עליהם זאבטה-ניצחת ולמחוץ אותם לעפר למחרת היום, ולגדל ישר אליל חדש וחוזר חלילה, חנה קורן היא בבחינת פנומן יציב וקבוע. הרדיו הפומבי של גלי צה"ל, "תרגיל בחמש אצבעות", שבו היא מפענחת שלושה כתבי-יד של לושה אישיים ידועים בציבור (מהבידור, מהאמנות, מאמצעי התקשורת, מהספרות ומהפוליטיקה), אך זהותם עלומה בפניה. בסוף הפענוח (הקהל יודע כל הזמן במי המדובר) מגיע העימות על 'הלקוח' וכולם נדהמים לגלות איך הגברת שוב קלעה 'בול' לתכונות המאפיינות את האישיות הפומבית. במקרים רבים היא מזהה את האדם בשמו, על סמך הנתונים הגרפולוגים שבידה, פלוס ציון נוסף של גיל ומין שמפיקת התוכנית ציפי גון מוסרת לידיה.
מפרטת המעלות ורומזת על הדברים השליליים
התוכנית לא רק הפכה לשלאגר בטווח מתמשך, שפוליטיקאים רבים שמחים להופיע בה (שלא לדבר על אמנים וכל השאר, שפרנסתם בלהופיע), אלא שיש לה כבר תוכנית-מתחרה ברשת ב', שבה משתתפים בפענוח האישיות גרפולוג ואסטרולוג, ומסיבות מובנות שאין צורך לפרטן, אין חנה קורן משתתפת בתוכנית הזו, אלא אסיסטנטיות שלה.
כאחת שנכנסה לתכנית הזו כמעט בעל כורחה (היא הסכימה לבוא לפגישה ראשונה עם זאב ענר, כדי להסביר לו מדוע אין לחיפנית כמוה מה לחפש בתוכנית כזו..) היא יודעת לשחק את המשחק לפי הכללים המקובלים בתוכנית פומבית, שכל עם ישראל אוהב להקשיב לה, פלוס שידורים חוזרים. במלים פשוטות: היא לא יכולה לומר דברים איומים ונוראים על ה"לקוח" שלה. לכן היא מפרטת בהרחבה את כל מעלותיו וסגולותיו, מספרת על התכונות שבן ככה-ככה ורומזת בלבד ע הדברים השליליים. הכלל הוא, שאסור לבייש אדם בפומבי, ואת הדברים הפחות נעימים היא מפרטת בכתב, אינה קוראת אותם בתוכנית, ומוסרת אותם לאדם באופן פרטי לאחר השידור.
כשראתה אצל שחקנית מפורסמת שהיא נמצאת "על פרשת דרכים", אמרה לה שהמדובר הוא בחייה המקצועיים, ולא טרחה לפרט שהכוונה היא גם לחייה המשפחתיים. כשראתה שאצל ח"כ מסוים יש בעיות-בריאות, באזור הבטן, אמרה לו זאת רק בתום התוכנית, והח"כ אישר עובדה הזו במלואה.
רק פעם אחת בשבע שנות קריירה רדיופונית התמרדה, בעטה ואיימה בלהתפטר, כשהיא מסרבת לפענח פומבית את כתב ידו של ח"כ מסוים שהוגש לה במסגרת התוכנית. הסיבה האמיתית? היא לא מצאה תכונה חיובית אחת שבה יכלה להיאחז, כדי לפרט אותה בהרחבה. הכל היה שלילי, שלילי, שלילי. אבל היתה לה סיבה חיצונית-טכנית נפלאה שבה יכלה להיאחז, כדי לשלוח לאיש חזרה את כתב-ידו, ללא פענוח. הגאון שנתבקש לשלוח את כתב –היד בעילום שם וללא סימנים מזהים, שלח את כתב-היד על נייר של הכנסת עם שמו בכותרת-הדף. אמרו לו שזה בניגוד לכללים, ואי לזאת לא יוכל להשתתף כמבוקש בתוכנית. השם והכתובת שמורים במערכת, ובינתיים שתתפוצצו מצידי.
מאיפה מתחילה הקריירה המופלאה של הגרפולוגית חנה קורן, לשעבר פרידמן, נשואה פלוס שתי בנות (12,14), ילידת אוסטריה וחיפנית מגיל 9 חודשים!- מהרגע שבו היא זוכרת את עצמה, רק שלא ידעה שקוראים לזה ככה. כמו שבנאדם מתייחס לפרצוף של הזולת, רואה פנים שמחים, עצובים, מתוחים או רגועים, היא פשוט הסתכלה על כתבי-יד וראתה אותם דברים. כשהיתה בגיל הגן, למשל, ולא יגעה קרוא וכתוב, היא זוכרת שירדה לתיבת הדואר לראות אם הגיעו "שנות טובות", וראתה גם מעטפה שהגיעה מהדוד בחו"ל. הסתכלה על הכתב במעטפה ושאלה את אמה: הדוד חולה? וכשהאמא פתחה וקראה את המכתב, סיפרה לחנה שהדוד היה באמת חולה מאוד, עבר ניתוחים, אבל מקווים שיחלים.
|
