שחור על גבי לבן

סמדר שיר

פורסם ב"ידיעות אחרונות": 21/06/2007
עמוד 1 מתוך 2

שלושים שנה של פעילות גרפולוגית מקצועית הפכו את חנה
קורן לאישה שקשה מאוד להסתיר משהו מפניה - אם רק כותבים לה כמה שורות תמימות בכתב יד על נייר. הספר הרביעי שלה, "זוגיות בכתב היד", מבקש לעזור למי שמחפש אהבה להכיר את עצמו ואת זולתו ולאזן ציפיות

חנה קורן לא מאמינה בסודות, אלא בכתב היד של האדם, שמגלה הכול. לכן, היא לא מוכנה לקבל את כתב היד של החתן, בלי לבחון במקביל את כתב היד של המועמדת להיות אשתו. "הכי טוב שבני הזוג יבואו יחד, כמו שהם עושים יחד בדיקת איידס, כדי לוודא ששניהם בריאים", קורן מנדבת הסבר מקורי.
"נניח שהוא בלגניסט והיא מסודרת, ועד עכשיו הם לא שמו להבדל הקיצוני הזה בגלל הניצוצות והאדרנלין, אז אני, כמו בלשית עם פנס, אדליק אור ואראה להם את הפער, שיראו ויידעו ויהיו מוכנים. אם בסופו של דבר יחליטו להתחתן, למרות ועל אף, זה כבר לא ענייני."

לכתבה "שחור על גבי לבן" בגרסה הסרוקה >>

לפעמים, המתגלה בבדיקה גרפולוגית מדאיג הרבה יותר מסתם פערים בתחום הסדר והניקיון. כך היה במקרה של הורים שהביאו לקורן את כתבי היד של בתם ובחיר ליבה. "האם טענה שהבחור נראה לה קצת חיוור, כאילו הוא לא 'אפוי עד הסוף' " , היא מספרת. "אחרי שבדקתי את כתב היד שלו בזכוכית מגדלת, כתבתי בשיא העדינות, שהבחור חשוף להפרעות נפשיות. ההורים התחילו לבדוק והתברר שבעבר הוא היה מאושפז במוסד פסיכיאטרי ושהוא הסתיר מהם ומבתם את המידע. אין לי מושג אם בני הזוג התחתנו או נפרדו, ואם אפגוש אותם ברחוב לא אדע לזהות אותם. חמש דקות אחרי שהפגישה נגמרת, אני לא זוכרת את תווי הפנים של אותו אדם. ככה זה אצלי. אין חי זיכרון לפרצופים. רק לכתבי יד. "

יותר משלושה מיליון כתבי יד שמורים בארבעת המשרדים שהגרפולוגית חנה קורן מנהלת (בחיפה, בתל אביב, בלונדון ובקפריסין), ואת כולם היא זוכרת "מפני שאין כתב יד שדומה במאה אחוז לשני". לטובת אלה שמתחילים קשר זוגי, או מחפשים כזה, היא מוציאה עכשיו את הספר הרביעי שלה- "זוגיות בכתב היד" (הוצאת "מודן"), שיעזור להם להכיר את עצמם ואת זולתם ולאזן ציפיות. "נניח שיש לו אופי של שכיר ולך יש אופי של יזמית. את מחפשת מישהו שירוץ איתך בחלומות ובפנטזיות, שיתלהב מכל דבר, וזה לעולם לא יקרה מפני שהוא אדיש לכך. את יכולה לנסות אלף ואחת דרכים כדי לעודד אותו, אבל את האופי שלו לא תצליחי לשנות. סימני הגרפולוגיה הכלליים שמופיעים בספר, ושמגדירים באיזה מין טיפוס מדובר, יראו לך שאין טעם לחפש בננות על עץ של תפוזים".

גרעין הספר נבט לפני כשער שנים, כשעורכת ירחון יהודי בלונדון פנתה אל קורן והזמינה אצלה מאמר לרגל יום האהבה, ולנטייס דיי. הגרפולוגית פנתה אל מכריה האנגלים, אספה כתבי יד של עשרה טיפוסים שונים, מנזירה ועד דון ז'ואן, והגדירה את המאפיינים. "כעבור שבוע העורכת צלצלה אליי, צועקת וצוחקת בבת אחת, עד שבקושי הבנתי אותה", מספרת קורן. "היא סיפרה שהעיתון חייב לרדת לדפוס, אבל זה לא מתבצע בגלל שכל העובדים עומדים סביב העמוד שלי, משווים את כתב היד שלהם לאלה שבמאמר ומחפשים נקודות דמיון והבדלים. רק אז נפל לי האסימון ואמרתי לעצמי שכנראה יש כאן משהו שידבר אל רבים. אם גרפולוג מוסמך ינתח את כתב היד שלי, למשל, הוא יראה שאני אדם שזקוק לחיזוקים".

לכתבה "שחור על גבי לבן" עמוד הבא >>