המשלמים הכי גרועים בשטח
באחרונה פנה אליה רופא ירושלמי. המעוניין לבצע איתה מחקר ממוסד על הקשר בין גרפולוגיה והמחלות. הכל בשלב של דיבורים בניתים, אבל העובדה שבצעה בעקבות מלחמת יום-כיפורים, הצמיחה לה כנפיים מקצועיות. עשתה לה "בומים" לביטחון-העצמי, ופתאום במקום שהיא תתפוס אנשים ברחוב, ותבקש מהם כתב-יד בבקשה, תפסו אותה ברחוב מנהלי מפעלים. נתנו לה כתב-יד וביקשו ממנה דו"ח מצב ואישיות, בקשה. תמורת תשלום הולם, כמובן. ך פתחה משרד קטן, בהרבה חרדות, בסוף 75', כתבה את הדו"חות בכתב-יד בעצמה (למי היה כסף למזכירה), בעקבות המשרד התחילה לערוך קורסים, ואז פנו אליה מגלי צה"ל. עם ההצעה לתוכנית שבה משולבות גרפולוגיה ואסטרולוגיה.
חנה, שלא היתה אז מי-יודע-מה מפורסמת, התנגדה לכל העניין, "כי גם אז הייתי בדעה שצריך להוציא את הגרפולוגיה מתחום המיסטיקה של כדור-הבדולח, ואין שום צורך לשלב גרפולוגיה באסטרולוגיה", אבל היא נסחפה מרוב שכנועים של זאב ענר, עשתה שתי תוכניות משולבות, ובתוכנית השלישית כבר עמדה לבדה בעימות עם הקהל ושלושת "האלמונים המפורסמים", תוכנית שמבוססת על מיומנות גרפולוגית בלבד.
מאז, כאמור, עברו שבע שנים טובות, שבהן קטפה את כל התהילה האפשרית, ומצדה היא מתכוננת לעוד שבע שנים טובות. טפו,טפו שבהן לא תהיה לה שום פאשלה, כי כמו שהיא טוענת: "לפני שאני כותבת כל מילה בדו"ח אני בודקת אותה משישה כיוונים שונים, ואני מאוד יסודית. אז אני יכולה לומר ע משהו שהוא בעל אינטליגנציה מצוינת, והיא רק טובה מאוד, אבל לא יכולה לטעות באופן בסיסי. כמובן שיש אנשים שאינם מרוצים מהדו"ח שלי. זכותם. על יפה ירקוני, למשל, אמרתי שהיא מתרפקת על עברה, והיא אמרה : מה פתאום?".
אבל קרו לה כל מיני דברים מצחיקים במרוצת התוכנית, כשהיא מגדירה את הדברים בדיוק- מהמם, הקהל יודע במי המדובר, והיא לא מנחשת כלל מיהו האיש. זה קרה לה עם כתב-היד של הרצל ליפשיץ האסטרולוג. שאותו הגדירה כבעל דמיון פרוע, מומחה בלעשות קומבינאציות של קומבינציות ומסוגל לחבר שמיים וארץ. הקהל התפלץ מצחוק, והיא די נדהמה כשגילתה מיהו האיש פנים אל פנים. עם אייבי נתן קרה לה דבר מצחיק אחר, כשהגדירה את כל תכונותיו בפרטי-פרטים, ובשום פנים לא ניחשה מיהו האיש. אמרה שהוא ספונטאני, אימפולסיבי, בעל תגובות מיידיות וישירות, ללא סינון של בקרה, דבק בעקרונות לא שגרתיים ומוכן לעמוד בהם מול עולם ומלואו בעקשנות ובתקיפות רבה. כשמגבלות של זמן ומקום לא מרתיעות אותו... הקהל מחא-כפיים באופן היסטרי, מני פאר מתח אותה עד סוף התוכנית, ואייבי נתן הוא היחידי בשבע שנות תוכנית שלא הגיע להקלטה הפומבית, כי טעה בתאריך או בכתובת.
כשמגיעים לנושא העדין ששמו פוליטיקאים, ומבקשים להוציא ממנה כמה "תשקיפי רנטגן" של אישים ידועים, במקום בו הם לא יכולים לרמות אף אחד, היא מתעטפת בעדנה באיצטלה ושמה "סודיות מקצועית", אבל מבשרת שרבים מאנשי צמרת הממשל, וכנ"ל ח"כים בעלי עיסוקים נוספים, פונים אליה ונעזרים בשירותיה המקצועיים בשביל עצמם, הילדים שלהם, או לטובת העסק, והם מצטיינים בתכונה משותפת אחת: "הם המשלמים הכי גרועים שאני מכירה, אולי בגלל החסינות שלהם. אבל עד שאני רואה מהם צ'ק, הנשמה יוצאת". לעומת זאת יש ל"מכון לגרפולוגיה שימושית", שהיא עומדת בראשו, פרנסה לא רעה בכלל. קורסים, השתלמויות ומספר הולך וגובר ומשתלט של מפעלים, המוכנים לקבל עובדים חדשים, ובעיקר בעמדות רגישות ובכירות, רק לאחר דו"ח גרפולוגי מסמך. בנושא הזה היא מוכנה לפרט מספר מקרים, בהם הזהירה מראש, ואזהרותיה התאמתו מהר מאוד: במפעל השייך לקונצרן גדול חיפשו קניין-בכיר, והעבירו למשרדה את כתב-ידו של המועמד, שבא לראיון עם המלצות מפוארות. היא אשרה שהוא אינטליגנטי מאוד, בעל כושר חזון ותכנון, חוש מסחרי מפותח ובכלל מבריק, אבל... אין בו אומנם ערמומיות מתחבלת ופושעת של פורץ-קופות, אך זהו אדם שלא מסוגל לעמוד בפיתויים, הוא עתיד להצליח. המנכ"ל אמר שאין כל סיכוי ל"פיתויים", וקיבל את האיש לעבודה. כעבור מספר חודשים הסתכסך איתו משהו מהסוכנים על אחוזים, והמישהו הלשין על המבריק-החדש שהוא מקבל שוחד. שמו עליו מעקב צמוד של בלש, שהקליט את האיש ותפס אותו על חם עם המזומנים בכיס.
סדנאות לגרפולוגיה באוניברסיטת חיפה
סיפור אחר היה לה עם מועמד שביקש להצטרף למושב מסוים, ואנשי המושב העבירו אליה את כתב-ידו לאבחון. היא אמרה להם ייזהרו מאוד, כי האיש חולה-נפש. עם מטען אדיר של אלימות שעומדת להתפרץ בכל רגע, ואנשי המושב הודיעו לו שמאוד מצטערים, אבל אצלם זה לא ילך. האיש הלך למושב אחר, שבו לא ערכו למועמדים מבחן גרפולוגי, ונתקבל כחבר. לא עברו חודשים, והוא התפרץ בטירוף אלים, רוקן מחסנית שלמה של עוזי, במזל ללא פגיעות בנפש.
גם כשמנסים להוציא ממנה "פאשלה" מזהירה על רקע קבלת עובדים חדשים, מסתבר שהפאשלה הכי מרגיזה שהיתה לה, התרחשה על רקע של טעות מינהלית. חברת –בנייה גדולה פנתה אליה עם כתבי-היד של שני מועמדים לתפקיד בכיר מאוד במעטה של סודיות מוחלטת. היא עשתה שני דו"חות, גילתה שהאחד מהם מוצלח מאוד והשני אפס עגול וריק. לעבודה קיבלו כמובן את המוצלח, וכעבור חצי שנה פנה אליה המנכ"ל בתלונה ואמר : "אני לא מבין מה קרה כאן. האמנתי בדו"ח שלך כתמיד, לקחתי את האיש לעבודה, השקעתי בו כבר מיליונים והוא לא שווה לום!"- חנה הנפגעת באה למשרדו, בדקה את הדו"חות, ראתה שהיא לא חתומה עליהם, ובירור קצר גילה שהמזכירה פשוט טעתה והחליפה בדו"חות. האיש פוטר, ולמזלם של כל הצדדים- המועמד השני היה עדין פנוי, ועובד היום בחברה, באושר ובעושר.
מאז התחילה לעבוד כמקצוענית בגרפולוגיה, לפני עשר שנים, הספיקה לקבל "הסמכה" באמריקה, מאגודת הגרפולוגים שם, לאחר שעברה בחינות ועדת- קבלה של שלושה חכמים ותיקים, והיא מנסה לעשות את כל האפשר, כדי להכניס את הגרפולוגיה תחת הכותרת המכובדת של "מדע". היא אומנם לא מכירה שום אוניברסיטה בעולם שמחזיקה קתדרה לגרפולוגיה, אבל היא עצמה כבר עשתה סדנאות לגרפולוגיה באוניברסיטת חיפה, במסגרת כיתות- הלימוד המיוחדות של אנשי חיל-האוויר, עושה מחקרים מיוחדים בתחום הגרפולוגיה עם הצבא, ופתוחה לכל הצעת מחקר אוניברסיטאית שתופנה אליה. ובאמת, מאוניברסיטת ירושלים כבר פנו אליה מהמחלקה לפסיכולוגיה, כדי לערוך בשיתוף איתה מחקר על כתבי-היד של אסירים-חוזרים, שכבר יושבים בבית- הסוהר פעם שנייה ושלישית.
כשואלים אותה : האם זה מדע? היא משיבה בכנות: עדיין לא, כי זהו תהליך שלוקח זמן. גם הרפואה לא צמחה ביום אחד. זה התחיל ברופא-אליל ובמשך דורות ומאות שנים התפתח למדע. גם ביחס לפסיכולוגיה, שהיא מדע צעיר-יחסית, יש עדיין ספקות. אבל יש בדברים האלה הגיון, חוקיות, ובלי ידע פסיכולוגי קשה לפרש נכון את הסימנים. פעם אמרו הגרפולוגים הקדמונים בפשטנות נפלאה, שכל כתב-יד עולה הוא אופטימי, וכל כתב-יד יורד הוא פסימי. היום הכל מסובך הרבה יותר, אבל יש הגיון בדברים, כשאישה כותבת מכתב של עשרה עמודים ועוד ממלאה כל פינה בשוליים, אין מנוס מההברה: היא פטפטנית איומה. כמו אחת שאומרת שלום בדלת, ונשארת עוד חצי שעה לדבר. יש גם דרך אמפירית להוכיח את הדברים".
ואם יש לכם השגות, למה לא תכתבו לה איזה מכתב או שניים?
|
