|
כתב יד אחר הגיע אליי מאיש עסקים, שלא הצליח להבין את השותף שלו בעסק משגשג. הבעיה הייתה רק בינם לבין עצמם, אך בעיה זו גרמה לחיכוכים רבים, למתח ול"רעשים" במערכת.
כמה שהם לא דיברו, כמה שהם לא ניסו את כל אמצעי התקשורת ביניהם, שיחותיהם היו כמו שני מכשירי רדיו פתוחים. הצעתי ללקוח שלי לנסות להפסיק להבין אותו.
"תסתכל על כתב היד שלו", אמרתי לו, "ושיסתכל בעצמו על כתב ידו". (ראה דוגמה מס' 1 )
לכותב הזה לא אכפת, אם מבינים אותו, אם לאו. אולי הוא אפילו מעדיף, שלא להיות מובן; שיישאר ספק, חוסר ודאות.
הצעתי טכניקה פשוטה מאוד; שהבלתי קריא מדווח לו שישאל: אתה מתכוון כך וכך? או כך וכך ?
לאחר תרגול קצר, השיטה עבדה, המריבות פחתו והתקשורת השתפרה ללא היכר.
בין לקוחותיי בלונדון יש חברה גדולה, שבראשה עומדת אישה מדהימה. (ראה דוגמה כוס' 2)
היתרון שלה על פני רוב האנגלים היסודיים והמעט איטיים הוא זריזותה המדהימה. היא מהירת חשיבה במיוחד, ושימו לב איך היא מחברת בין מילים. במקרה זה, תופעה זו מלמדת על אסוציאציות מהירות, על יכולת לחבר בין דברים - גם אם אין ביניהם קשר, לכאורה... היא כבר מוצאת את ההקשרים...
|
במקביל, אין לה סבלנות לתהליכים איטיים, לאנשים שמדברים לאט, והיא נוטה לאבד סבלנות נוכח עיכובים,סחבת, או בירוקרטיה.
והנה המציאות הפגישה אותה עם האיש האיטי ביותר: הודי, כפייתי, זהיר, אינו מבחין בין עיקר לטפל (ראה דוגמה מס' 3), אבל היא זקוקה לו. יש לו כישורים, שהיא זקוקה להם ובעיקר, חוש אסתטי וכישרון אמנותי. כאשר היא העבירה לי את כתב ידו הבנתי, שאין סיכוי ששני אלה יתקשרו; הם מדברים בתדרים שונים לחלוטין.
המלצתי לה להאציל סמכות (מה גם שהיה לה קשה, שכן עד שהיא הסבירה - הייתה יכולה לעשות זאת בעצמה...) ולהעביר לסגן שלה את ניהול המשא ומתן עם ההודי.
הסברתי לה שהיא לא תשתנה, ההודי לא ישתנה ואין להם סיכוי להיפגש על תדר משותף בדיון, כמו שמטוסים מסוג דאון וקונקורד אינם מסוגלים לטוס יחד. ההצלחה הייתה בטוחה מן הרגע, שהיא יצאה מן התמונה.
תארו לעצמכם את השניים האלה (ראה דוגמה מס' 4) מנסים לקיים דיאלוג כלשהו. הכתב הקטן והצפוף עד לידי מחנק, פועל ומגיב באיטיות. הוא כפייתי, חרד, מכווץ, ומופנם קיצוני. הוא זקוק לתחום קטן, מוגדר היטב וללא שינויים או הפתעות.
לעומתו, הכתב השני הוא גדול, מהיר, טבעי, זורם וזקוק לפרויקטים ראוותניים, גדולים ובולטים.
החיבור העסקי שביניהם יכול להוליד הרבה קשיים, עימותים וקושי למצוא מכנה משותף. עם זאת, אם הם יקבלו את הייעוץ, אחד יהיה כמו "שר הפנים" (זה עם הכתב הקטן, כמובן), והשני יהיה "שר החוץ", כאשר יש הפרדה דיכוטומית בין התחומים, שההתקשרות ביניהם יכולה להניב תוצאות, שרק הפכים מן הסוג הזה יכולים להניב.
|
