קישור גרפולוגי - חיבור בין בני אדם בעזרת גרפולוגיה
חנה קורן
פורסם ב"נטו+": 11.2007
עמוד 2 מתוך 4
אני מתייחסת למי שפונה אלי, אם לא כולם פונים יחד, בתור זה שצריך לעשות את השינוי. הצד השני הוא "נתון", שאין מנסים לשנות אותו. רק מי שנטל את האחריות על עצמו ופנה לייעוץ, הוא גם זה שיקבל את הנתונים ואתו נבדוק, מה הוא יכול לעשות להצלחת המשא ומתן.
אותו נועץ צריך להבין תהילה, שמדובר שהעסקה חייבת להיות "WIN-
WIN". הוא חייב לצאת מתוך נקודת הנחה, שהעסקה או כל משא ומתן אחר חייבים להיות לטובת כולם.
גרפולוגיה יכולה לעזור בתהליך של משא ומתן, לא רק ככלי אבחוני, אלא ובעיקר גם ככלי, שמסוגל למקד במדויק את התהליך בין שני אנשים או יותר. שיטה זו מנבאת, למעשה, התנהגות, נקודות תורפה, מניעים ורגישויות אצל הנפשות הפועלות, ומכאן ניתן הייעוץ הנקודתי והממוקד לאופן התפתחות התהליך.
לפני כמה שנים פנה אלי איש עסקים, אשר היה מעורב בעסקים רב-לאומיים. אותו האדם נקלע למבוי סתום עם אדם אחר בתפקיד מקביל. העסקה הייתה חשובה לכולם ועלתה על שרטון, לאחר משא ומתן במשך כמעט שנתיים.
מהתבוננות בכתב ידו של איש העסקים המקביל מצאתי, כי החוש המשפחתי שלו הוא הדבר החשוב ביותר בחייו.
התברר שהוא נישא בגיל מבוגר יחסית, שיש לו שלושה ילדים קטנים והוא נוטה לעזוב הכול, כדי להגיע הביתה בזמן וכדי לראותם - לפני שהם הולכים לישון. כמו כן התברר, שהוא עצמו גדל ללא אב ובתנאים קשים, והוא רגיש מאוד לנושא המשפחתי. הלקוח שלי אישר מיד ואף הביא את ההסבר לכך, רק שהוא לא חשב "להשתמש" בעובדה זו כנקודת תורפה.
הצעתי ללקוח שלי לארגן מפגש עם המשפחות וללא עניבות. המפגש אורגן ביום העצמאות, כשבועיים מאוחר יותר. הלקוח שלי הזמין את האדם השני ליום העצמאות כמה ימים מאוחר יותר. למזלו, ההוא הסכים. הם לחצו ידיים מעל המנגל בגינה, והעסקה נסגרה.
הגיעה אליי לקוחה ותיקה שלי מלונדון. קבענו את הפגישה הזאת לפני כחודש. בינתיים, היא אספה את כתבי היד של כל העובדים במשרדה וביקשה ייעוץ מתוך הרגשה, שהיא מאבדת שליטה. |
למאמר "קישור גרפולוגי - חיבור בין בני אדם בעזרת גרפולוגיה" בגרסה הסרוקה >>
היא הייתה מיואשת, הגיעה עייפה מאוד למשרדי, מותשת והרגישה "אבודה". מאחר שאנחנו עזרנו לה למיין את העובדים, הרגשתי חובה לעזור לה לצאת מן הסבך שאליו נקלעה.
עברתי על כל כתבי היד שהביאה, ולא מצאתי בעיות מיוחדות אצל מישהו מן העובדים. ביקשתי שגם היא תכתוב שוב, והיא הסכימה בקלות.
הצצה ראשונה על כתב היד שלה גילתה, שהיא מתוסכלת, פוחדת, שחוקה, מתוחה מאוד, ולחוצה מאוד מאוד. שאלתי אותה, מה קרה במשרדה בתקופה האחרונה, שכל כך השפיע עליה לרעה והיא סיפרה, שהיא מרגישה וכל העובדים חשים גם הם, כי אחד מן העובדים מנסה להשתלט עליה ולנהל את המשרד, שהוא עסקה הפרטי ושגם מצליח מאוד. היא הקימה במו ידיה את העסק לפני שני עשורי שנים, והיא הובילה אותו להיות הראשון בתחומו.
ואז,תוך כדי שיחה, היא אמרה: "כשאני חוזרת ללונדון, אני חייבת להזהיר אותו לפני כולם !!"
טון הדיבור שלה עלה עם כל מילה שיצאה מפיה.
"למה?" שאלתי, בטון שקט ומאופק במיוחד.
"כדי שכולם ישמעו", ענתה בקול צווחני עוד יותר.
"למה?" שאלתי שוב, והפעם כמעט בלחש... במכוון, כדי שתוכל לשמוע את עצמה ואת הטונים, שהיא הגיעה אליהם.
"ok" - היא אמרה...: "you have made your point", ופרצה בצחוק של הקלה.
היא הבינה, שאין שום ערך ב"להראות להם"... הבינה, שזה מיותר ולא יקדם אותה לשום מקום.
לאחר שיחה, שנמשכה כחצי שעה נוספת, היא הגיעה למסקנה שעליה לתת סיכוי לאותו אדם, ולתת לו לנהל את אותו החלק מן העסק, שהוא השתוקק כל כך לנהל. היא הייתה כה עסוקה בחרדותיה, שהוא מנסה ל"רשת" את מקומה עד שלא יכלה להקשיב לו.
כל מה שהוא רצה - שיתנו לו הזדמנות להוכיח את עצמו. היא הבינה, שחסמה בפניו את האפשרות להתפתח, וכך נוצרו המתח והתסכול של שניהם. תופעה זו העכירה את האווירה בין כל עובדי המשרד.
|
