צייר לי כבשה

אלינור איתם

פורסם ב"הורים וילדים": במרץ 2009
עמוד 5 מתוך 5

משרבוט ועד ראשן

שלושה שלבים בהתפתחות הציור בגיל הרך

בספרה "ציורים מדברים" מסבירה מיכל וימר איך משתקפים בציורים שלבי ההתפתחות, תפיסת הגוף והדימוי העצמי של הילד, תפיסתו את המשפחה ואת ביתו, ומשמעות בחירת הצבעים שנעשית על ידו. הספר הצבעוני מראה דוגמאות מעניינות של ציורים שצויירו על ידי ילדים. הקטע הבא לוח מתוך הספר ומתאר את שלבי התפתחות הציור בגיל הרך:

* שלב השרבוט הספונטני, גיל 2.5 – 1.5: בסביבות גיל צשנתיים הילד אוחז בטוש או בצבע בצורה גסה ומשרבט על הדף. לעין בלתי מיומנת זה נראה כמו "קשקוש בלבוש" אחד מתמשך, אך עם זאת, ניתן בפירוש לראות כיצד ילדים מפיקים סגנונות שרבוט השונים זה מזה ומאפיינים את יצירתם הייחודית. בשלב זה, הילד מייחס חשיסות רבה לעצם התנועה שבתהליך, נהנה מהחוויה החושית ומהתזוזה על הדף. הקווים מתחילים ומפסיקים באופן אקראי, ואם מופיעות צורות גיאומטריות בציור הן לרוב מצוירות באופן לא עקבי או מסודר. מבחינה פסיכולוגית, מתייחס פרויד בגילאים האלו לשלב האוראלי, במהלכו מכניסים הילדים את הצבעים לפה וטועמים את הצבע או הטוש כחלק בלתי נפרד מתהליך היצירה (ולכן חשוב לתת להם צבעים לציור המיועדים לגיל הרך, כאלה שאינם רעילים).
רק כאשר הילד מרגיש שרכש את המיומנות התנועתית של שלב זה, ומתחילה קואורדינציה ראשונית בין מוח-עין-יד, יעברו הציורים לשלב הבא.

לכתבה "צייר לי כבשה" בגרסה הסרוקה >>

* שלב השרבוט המובנה, גיל 3.5 – 2.5: עתה, מתחיל הילד לנסות ולתכנן את הציור שלפניו. לעיתים ממלא הילד דפים שלמים בניסיונות חוזרים ונשנים על אותה צורה. החזרתיות הזו מעידה על ניסוי וטעייה. רק לאחר ניסיונות רבים ילד לומר לכוון את התנועה של ידו כדי לצייר את מה שרצה לצייר. בשלב זה, ניתן להבחין בילדים שבוחנים את מה שציירו כבר במהלך הציור או אפילו בטרם התחילו ונותנים לו שם: חילזון, כלב נובח האו האו. לקראת סוף שלב זה,עם גיבוש המיומנות בציור עיגול, מתחילה להופיע דמות אדם. בספרות מכנים זו 'דמות ראשן' כשהילד מסמן בקווים היוצאים מהעיגול את ארבעת הגפיים.

* שלב טרום סכימה, גיל 4.5 – 3.5: בשלב זה הילד משתדל לתכנן את יצירתו, בנוסף לשם שהוא מעניק לה בסיום התהליך. בציורים מתחילים להופיע תיאורים המוכרים למבוגרים: פרח, בית, עץ, מכונית ועוד, אך הילד עדיין לא מייחס חשיבות ליחסים בין העצמים השונים שבציור. כתוצאה מכך, נוצרים לפעמים רשמים בלתי הגיוניים, אך מבחינת הילד הם מוצלחים משום שהם מתעדים את המאפיינים והפונקציות שיש באותו חפץ, למשל מכונית בעלת שלושה גלגלים, למרות שבמציאות נקודת מבט זו היא בלתי אפשרית. לאחר שלב זה יופיע שלב הסכימה שבמסגרתו תתחיל התייחסות ריאלית גם בציורים ובבחירת הצבעים והילד ינסה לצייר עצמים בגדלים ובמיקומים שונים על הדף.

שלבי הציור ממשיכים להתפתח בדרך כלל עד גיל 15 – 14, ואז רוב בני הנוער זונחים את פעילות הציור לטובת הכתיבה.