|
התבוננות בציורי ילדים חושפת אותנו לעולם הפנימי שלהם ומלמדת על דימויים העצמי, על כישוריהם המיוחדים, על רצונותיהם ועל קשיים או מצוקות שלהם. איך מתבוננים בציוריו של הילד? למה חשוב לשמור ציורים מתקופות שונות בחיים? ואין נעודד אותו להשתמש בציור חופשי ככלי לביטוי עצמי? עולמם המצויר של הילדים
בוודאי יצא לכם לא אחת להתבונן בציור שמצייר ילדכם ולשאול את בעצמכם מה הוא מספר דרנו. ציורים הם ביטוי חופשי לעולם הפנימי, ולכן ניתן ללמוד מהם על עולמו של המצייר, אמנים רבים הצליחו לבטא בעזרת מכחול או עיפרון פחם מצב נפשי, הלך רוח, עמדה או מסקנות שהסיקו על עולמם. אז נכון שרובנו, ההורים, לא החזקנו כבר מזמן עיפרון או צבע ביד, אבל הילדים שלנו מרבים לצייר את התרשמותם מהעולם כבר מגיל צעיר, ובדרך זו הם בעצם מאפשרים לנו ללמוד מציוריהם לא מעט: על מצב רוחם, על הדימוי העצמי שלהם, על שאיפותיהם ויכולותיהם. המידע שכקבל יוכל לסייע לנו בהתלבטויות שוכות הקשורות לדרך החינוך שבה אנו נוקטים, להסיק מסקנות על
אופי היחסים הנרקמים בין הילד לבני משפחתו או בינו לבין חבריו, וכמובן ללמוד על קשיים או על מצוקות שהוא עלול לחוות.
חנה קורן, מנהלת מכון "חנה קורן" לגרפולוגיה, מפרטת את האיכויות המיוחדות של הציור ככלי ביטוי עבור ילדים: "הציור משמש עבור הילד כמו 'שפה' נוספת.
ילדים המתקשים להתבטא בעל פה מפחת גילם, אחרים המתקשים לשתף ברגשות ובמחשבות שלהם, או כאלה החוששים לדבר על נושאים מסוימים בגלל ביקורת מהסביבה יכולים - ולעיתים קרובות גם גוטים באופן טבעי – להשתמש ביצירה בתור אפיק חופשי תתוה לביטוי". לדברי קורן, לעיתים ילד חווה רגשות סותדיכ ומבלבלים, שאינם ברורים לו עצמו. אולם כשהוא נוטל לידיו כלי ציור - טושים, עפרונות צבעוניים, צבעי גואש או צבעי ידיים - הוא כבר לא נזקק לאוצר מילים, הוא לא נדרש להגות את המילים באופן נהיר ולא נאלץ לרדת לעומק תחושותיו כדי להבין אותן. "דרך היצירה ילד יכול לספר על עצמו ועל עולו הפנימי בחופשיות, בלי לדבר", היא אומרת.
מיכל וימר, גרפולוגית מומחית ומפענחת ציורי ילדים, מתגרת הספר "ציור, מדברים" בהוצאת מנטור, מציינת כי במשך שנים רבות נטו להתייחס לציורי ילדים רק בהקשר של התאמה לנורמה. בשנות העשרים של המאה שעברה פותח "מבחן גודנאף", שעל פיו נאספו פרטים מהציור של הילד ולפי כמות הפרט' הסיקו על רמת האינטליגנציה שלו. המחשבה היתה שככל שילד מצייר יותר פרט'
בדמות האנושית, כך הוא נבון יותר משום שהוא מבחין בפרטים. מחקרים אקדמיים שנערכו ב-50 השנים האחרונות הראו שציורי ילדים הם עולם מורכב הרבה יותר מספירה של אלמנטים בציור, מכיוון שהם מבטאים את העולם הפנימי של הילד ולא רק את יכולותיהם הטכניות או יכולת האבחנה שלהם בפרטים. מעבר לכך, פותחה התבוננות רחבה יותר על עולם האינטליגנציות: הבדיקה שנערכת כיום היא מעמיקה ומורכבת מהתבוננות בציור על פי אינטליגנציות מרובות.
|
וימר מציינת כי בשנות הארבעים פותח מבחן של הפסיכולוגית קארן מכובר שתרומתו הגדולה לתחום נבעה מכך שהוא הסב את תשומת הלב לעובדה שציורים הם כלי ביטוי לייצוג תכנים פנימיים מעולמו של המצייר. "בעיקר כאשר מדובר בילדים קטנים המתקשים להסביר את הרגשות שלהם בא,
מילולי, והציורים מהווים אמצעי ביטוי חופשי עבורם", מסבירה וימר. "מכאן התפתחה במקביל תורה שלמה של ניתוח ציורי ילדים גם כדי לאתר מקרים של הזנחה או התעללות", היא מסבירה.
ישנם אנשי מקצוע ותרפיסטים באמנות המתמחים בפענוח ציורי ילדים ובמתן פירוש לעולם הפנימי המשתקף מהם, אבל מתברר שגם ההורה הפשוט יכול להפיק מהציורים של ילדיו ידע רב שיתרום לו ולילד מהיבטים רבים. בכתבה שלפניכם ביקשנו להבין איך עושים את זה.
|
