האישיות הסכיזואידית – חנה קורן |
|
מבוא
המילה – סכיזואיד – באה מהשורש היווני, שממנו נוצרו המושגים פיצול, שבר, חתך וכו'.
מושג זה שייך לפסיכיאטרייה, שבמאמציה למיין, לבודד ולהגדיר סינדרומים של מחלות נפש, כינתה בשם סכיזופרניה אותו סוג של מחלה. כיום ברור לחלוטין כי האישיות הסכיזואידית ומחלת הנפש סכיזופרניה לא רק שאינן קרובות זו לזו אלא אפילו הפכים במידה מסוימת.
הסכיזואיד הוא "הנורמלי" וסיכוייו לעבור את הגבול המוגדר במסגרת הנורמה – קלושים. אפשר לומר כי הסכיזואיד הוא "הנורמלי" של הסכיזופרן ועל פי רב גם יישאר כזה.
Diagnostical and Statistical Manual of Mental Disorders – Fourth Edition (DSM – IV):
"דפוס מתפשט של ניתוק מיחסים חברתיים וטווח מוגבל של ביטוי רגשי במערכות הבן אישיות, המתחיל בבגרות המוקדמת ומופיע במגוון צרופים של ארבע או יותר מן האפשרויות הבאות:
- חוסר רצון או יכולת ליהנות ממערכות יחסים קרובות, כולל כחלק ממשפחה.
- כמעט תמיד בחירה בעיסוקים יחידניים.
- יש לו עניין מועט, אם בכלל, בהתנסות מינית עם אדם אחר.
- נהנה ממעט פעילות, אם בכלל.
- אין לו חברים קרובים מלבד קרובים מדרגה ראשונה.
- נראה אדיש לשבח או לביקורת.
- מפגין קור רגשי, ניתוק או חיבה שטחית".
השם סכיזואיד אמור היה לבטא תהליך טרום סכיזופרני: מצבה של אישיות שאינה נגועה אמנם במחלה, אך מתקרבת לגבולותיה באורך מסוכן. כיום התרחב התחום באופן שהשם מהווה מכשול בהבנת התופעה (ד"ר רודי, 1967).
מחקר
המחקר החל בשנת 78 בשיתוף פעולה בין גרפולוגים ופסיכולוגים לקראת סדנא שדנה באישיות הסכיזואידית. המחקר התבסס על אנשים שעובדים במדינה זרה באופן חשאי וללא קשר עם המפעילים שלהם בארץ. לגבי המשרתים בתפקידים אלה נמצאו קווי אישיות דומים ותואמים לאישיות הסכיזואידית.
המחקר התחלק לשני חלקים:
- המבחנים הפסיכולוגיים וסיכומי הראיונות שנערכו לפני קבלתם לעבודה הוצאו מהארכיונים ונבדקו שוב. אנשי השטח (המפעילים שלהם) תרמו את חלקם בנתונים שהביאו מתוך העבודה היום יומית עם האנשים האלו.
- הגרפולוגית בדקה את האפיונים המשותפים בכתבי היד. הפסיכולוגים בחנו את מרכיבי האישיות המשותפים על פי המבחנים והראיונות האישיים שערכו איתם לפני שהתקבלו לעבודה ותוך כדי פעילותם.
עם התוצאות האלה (שעדין לא פורסמו – וספק אם יפורסמו אי פעם…) המשכנו בחקר האישיות הסכיזואידית המורכבת. מחקר זה שופך אור חדש על הקבוצה ומחלק שווה את ה"טיפוס" לתת-טיפוסים באופן המוכיח כי בכל אחד מאתנו יש לפחות שמץ מן האישיות הסכיזואידית.
חקרנו אלפי כתב יד במשך 20 השנים האחרונות בניהם "סכיזואידים קלים", שהם אנשים בעלי קסם אישי רב, דרך נוכלים כפייתיים שבעזרת הקסם האישי שלהם מצליחים שוב ושוב להפיל בפח את הקורבנות שלהם, ועד ל"סכיזואידים רוצחים" שביניהם רוצחים סדרתיים ומתנקשים.
על פי מסקנות הפסיכולוגים, המשותף בין כולם, היא העובדה כי מדובר באנשים שיש בהם שילוב של אינטליגנציה גבוהה ורגישות רבה. אנשים שמפרידים בצורה חדה בין ההגיון לבין הרגש ואנשים שמסוגלים לחיות בכמה עולמות במקביל. אחד הפסיכולוגים הגדיר את "הסכיזואיד הקלאסי" כאדם שעובד בשירות הביטחון, חי בעיר אחת עם משפחתו, עובד בעיר אחרת ויש לו מאהבת בעיר שלישית.
האישיות הסכיזואידית נוצרת בדרך כלל כאשר קורה ניתוק בין אם לילד קטן. הילד, כפי שכבר הזכרנו הוא גם אינטליגנטי וגם רגיש, ואינו עומד בניתוק.
העובדה שרוב הסכיזואידים הם גברים יכולה להיות מוסברת בכך שהילד הקטן מגלה באיזשהו שלב כי הוא שונה מאמו ואילו הבת רואה את עצמה כמו שלוחה של האם. היא זהה ועל כן רמת החרדות שלה בזמן ניתוק, נמוכה יותר.
בכל אחד מאתנו יש סכיזואיד קטן במידה זו או אחרת.
ד"ר רודי כותב בספרו: אישיות אזוטרית-סינדרום סכיזואידי- "הבודק בקפדנות את תיאורי האישיות הסכיזואידית אצל FAIRBRAIN בהכרח יגיע למסקנה, כי למעשה אין לך אדם שאין בו, במידה זו או אחרת תהליכים סכיזואידיים, ורק להלכה תיתכן אישיות שתהא משוחררת לחלוטין מתהליכים אלא."
אמנם בכל אחד מאתנו יש מידה של סכיזואידיות אולם בערך בשליש מאתנו יש יותר מסכיזואיד קטן…
נתייחס רק לקבוצה השניה וגם בה נגלה קשת רחבה ביותר של תתי טיפוס.
הסכיזואיד "הקל" משתייך לקבוצת האנשים הכי מקסימים בעולם ואילו הסכיזואיד "הכבד" יכול להיות רוצח מתועב שאוכל את קורבנות ההתעללות שלו. ויש עוד הרבה "אפורים" בדרך…
ד"ר דוד רודי בספרו טוען שאין ספק שהתסמונת הסכיזואידית נעשית יותר ויותר שכיחה. תופעה זו מקבלת הסבר הגיוני ומתקבל על הדעת כשאנו מתבוננים בשינויים מרחיקי הלכת של הדינמיקה החברתית ובתרבות ימינו.
במהלך המאה העשרים השתנה לחלוטין התפקיד המרכזי של האישה במשפחה. האישה השתחררה מכבליה ופרצה את סייגי הבית.
העובדה שאישה יכולה בימינו להוות יחידה כלכלית, עצמאית ולוקחת חלק במאורעות החברתיים השפיעה לא מעט על אופן הטיפול בילדים. האם חוזרת לעבודה אחרי זמן קצר אחרי הלידה והמטפלת, טובה ככל שתהיה, אין לה את אותו קשר רגשי לילד.
ד"ר רודי מצטט את ARIETI SILVANO הרואה בסכיזואידיות שריון ומסווה מאחוריה מסתתרת רגישות רבה ביותר. BELLAK. L טוען כי הנטייה הטבעית של האישיות הסכיזואידית היא לשלול, לשנות ואף לזייף את תפיסת הסביבה בה היא שרויה ולהציגה שוללני.
לסכיזואיד יש נטייה להתחיל משפטים רבים : "לא…", הם רואים את המציאות לעיתים קרובות באופן שוללני.
מה המשותף בין הסכיזואידים השונים.
- הם מקסימים (הקלים גת נשארים מקסימים… ואילו אצל הנוכלים והרוצחים מתגלה אישיות אחרת לגמרי אחרי שהם הפילו את הקורבן ברשתם).
- הם אינטליגנטים.
- יש להם דחף חזק במיוחד להוכיח את עצמם (הקל באופן חיובי ליברה והכבד בדרך של משיכת תשומת לב שלילית).
- כל הסכיזואידים מפרידים בין ההגיון לבין הרגש. תופעה זו עוזרת לתפקודם של האנליטיקאים וחולנית אצל הרוצחים הסדרתיים, שאצלם יש ניתוק מוחלט בין ההגיון והרגש ובין ה"סופר אגו" וה"אגו".
- השליטה העצמית שלהם היא טובה.
- שטחי ההתעניינות שלהם מצומצמים ומוגדרים.
- הם לא מנדבים אינפורמציה בקלות.
- הם שאפתניים ומכוונים למטרה.
- יודעים לשמור סוד באופן הרמטי.
לפני שנעבור לטיפוסים עצמם, כאן המקום להזכיר כי כמו בכל טיפולוגיה חייבים לזכור את העובדה שאין כמעט בנמצא טיפוסים טהורים. כל אדם הוא "טיפוס" בפני עצמו ואין שני לו.
כולנו מורכבים מטיפוסים שונים ועל כן יש להימנע מהכללות ומסטריאוטיזציה של הנבדקים.
טיפוסי הסכיזואידים
המקסים
הוא מלא חן, נעים הליכות, מאוד משכנע וכל זאת מבלי לערב רגשות ומבלי להתרגש. הוא נראה למי שפוגש לראשונה מאוד חברותי, אבל זו רק המעטפת החיצונית שלו. למעשה הוא כלל לא חברותי, יש לו מעט מאוד חברים אם בכלל, וחיי החברה לא מעניינים אותו במיוחד. הוא ממלא את "חובותיו" החברתיות ברצון ובמסירות.
לרב הוא אינטרוורט שמעדיף את עולמו הפרטי על פני אירועים חברתיים. יש לו עולם פנימי עשיר ומלא תוכן והוא נהנה להיות בעצמו עם עיסוקיו. הוא גם לא אוהב שמתקרבים אליו יתר על המידה וחשוב לו בכל מערכת בה הוא נמצא לשמור על הפרטיות שלו.
מי שמצליח להתקרב אליו מעבר ל"חומות הביטחון" שבנה לעצמו, נכבש על ידי אישיותו המקסימה.
בדרך כלל הוא הגון והוגן, רציני (עם חיוך מקסים) בעל הומור מיוחד, אם כי לפעמים ציני ולפעמים סרקסטי. אפשר לסמוך עליו, הוא מכבד את הזולת ובעל תחושת אחריות גבוהה במיוחד.
החשיבה שלו מהירה וערנית לעומת זאת הדיבור שלו איטי ומאוד מבוקר. לא תשמעו אותו צועק. הוא מקפיד על טון דיבור אחיד ושקול.
הוא לא מתלהב, לא מתרגש ושוקל כל מצב בהגיון ובצורה אנליטית. הוא די ביישן בחברה, אך בדרך כלל קשה לראות את זה. דיבורו מלוטש, הוא מדבר באופן מבוקר, ברור ובטון רציני ורק מי שיתבונן בו מקרוב יראה את הברק בעיניים שלו.
מי שלמרות הכל מצליח להתקרב אליו, זוכה בחבר אמיתי לכל החיים. אבל לפני שיהיה חבר קרוב עליו לעבור שורה של "מבחנים", כדי להוכיח את עצמו ראוי למעמד…
הוא אינטליגנטי מאוד, בעל חשיבה אנליטית אך עם זאת מקורית. הוא נמנע מאלתור ומעדיף לבסס את פעילותו על ניסיון וידע. גישתו אמנם ביקורתית ואף שוללנית, אולם הדרך בה הוא מציג את הדברים נעימה ותומכת. הוא לא נכנס לעימותים או לוויכוחים ומשיג את שלו בדרכי נועם.
הוא יכול להיות רואה חשבון מעולה, חוקר או אנליסט, שופט, מבקר איכות, מדען או מנתח מערכות ברמה גבוהה.
שתי הדמויות שבתוכו מורכבות מאיש המקצוע הרציני והמוכשר והילד המבויש והרגיש.
סימנים גרפיים: כתב פרוד, די קטן, כתיבה אחידה וריתמית, מאורגן, מסודר, מדויק, מהירות מתונה למדי, חתימה בלתי קריאה ודי גדולה, אותיות צרות, אסתטי מאוד, ארגון מצוין.
השאפתן
השאפתן מונע ע"י דחף בלתי ניתן לשליטה להוכיח את עצמו. דחף זה הוא ברמה קיומית עבורו ובמקום שאינו יכול להוכיח את עצמו הוא לא מסוג לשרוד…
תחושת הערך העצמי שלו מותנית בהצלחתו ויש לו צורך לכבוש את העולם.
כלפי חוץ הוא נראה שקול ומבוקר אולם בתוכו הוא תוסס, סקרן מאוד ואגרן של אינפורמציה.
הוא מאמין שאינפורמציה היא כוח ואינו נוטה לחלוק אותה עם הסובבים אותו. הוא חשדן מאוד, אינו סומך על הסובבים אותו ושומר סוד באופן הרמטי.
יש לו מעט חברים, אולם רובם חברים שטחיים ולמרות שהוא שומר על קשר, קשה לו להעמיק את קשריו. יש לו נטייה להשוות את עצמו ולבדוק ללא הרף את הישגיו מול אנשים ברמתו. הוא תחרותי מאוד וחשוב לו להיות המנצח בכל מצב ובכל מחיר.
הביטחון העצמי שלו לגמרי יציב ומושפע מהישגיו. ככל שהוא מגשים את עצמו יותר – כן משתפר הביטחון העצמי שלו.
הוא רגיש מאוד ויש לו קושי חריף להתמודד עם ביקורת ועוד יותר עם דחייה. ביקורת נראית בעיניו הרסנית והוא משיב עליה ב"מלחמה", בלהט ובהתרגשות רבה. דחייה נתפסת בעינו כ"סוף העולם", הוא שואף להיות במרכז העולם ונכון להשקיע לשם כך את מרצו הרב ואת כישוריו. הוא אינטליגנטי מאוד, יצירתי ובעל שפע של רעיונות. חשיבתו משלבת יכולת אנליטית ויצירתיות (שילוב די נדיר).
הוא יכול להיות איש מחשבים, ממציא פטנטים, חוקר, יכול לעסוק באמנות אם כי חשוב שתהיה אמנות פרקטית ושתביא תוצאות מהירות.
כמו בכל אחד מהסכיזואידים יש בתוכו מאבק פנימי בין שתי דמויות שבתוכו, דמות אחת שואפת לשלוט בעולם והדמות השניה חרדה, פוחדת מכישלון וביישנית. אצל השאפתן, מאבק זה הוא "הדלק" הפנימי המניע אותו לפעולה.
חשוב לו לפעול בתוך מסגרת ובתוכה הוא זקוק לעצמאות. קשה לו לקבל מרות והוא מצפה שהסביבה תהיה כפופה לו.
סימנים גרפיים: הדף מאורגן ומסודר, זווית כתיבה ישרה, שלושת האזורים מפותחים היטב, החתימה גדולה, בלתי קריאה ובדרך כלל עם לולאות, הפרשי אורך גדולים או מוגזמים, השורות מעט יורדות.
איש הביטחון
הוא חי בשני עולמות. בעולם העבודה הוא אדם שונה בד"כ מאשר בחייו המשפחתיים. בעבודה הוא יכול להיות דורשני, תובעני, ואף תוקפני ואילו בחייו הפרטיים הוא מתגלה כאדם רגיש, אנושי ומתחשב.
בזמן העבודה הוא מפגין קשיחות ואילו בתחום המשפחה רכות וחמימות.
בעבודה הוא מסוגל ללבוש דמות אחרת, לשקר בלי להניד עפעף ומבלי לחוש ייסורי מצפון.
כלפי חוץ הם בעלי "פני פוקר" ואי אפשר לראות מה הם מרגישים או חווים. הם יודעים לשמור סוד באופן הרמטי ולמדר כל דבר בחייהם באופן חד וברור. הגבולות שהם מציבים לא משאירים מקום לספקות.
כותב זה נמשך לעבודה ביטחונית, משטרה, צבא או שירותי הביטחון. הוא חש נח ובטוח במדים וזקוק להם כדי להפגין סמכותיות ובטחון עצמי גבוה יותר מכפי שחש.
אלה מביניהם שעוסקים באיסוף מידע, הם בעלי קסם אישי מרשים במיוחד. הם מתחבבים בקלות רבה ומשיגים את מבוקשם ללא קושי. יש להם את היכולת ליצור קשר מהיר ורכוש אמון.
למעשה הם אינטרסנטיים והמטרה בעיניהם מקדשת את האמצעים.
איש הביטחון חשדן מאוד, אינו סומך על אף אחד ועל שום דבר, הוא חוזר ובודק כל דבר שוב ושוב לפעמים באופן כפייתי. אין הוא מקבל שום עובדה כנתון מובן מאיליו והוא מצליב אינפורמציה ונוהג בחשדנות חריפה. קשה מאוד לרכוש את אמונו והוא ביקורתי מאוד ולא משתף פעולה בקלות. גישתו שוללנית ומתנגדת. קודם כל יתנגד לכל רעיון שיועלה בסביבתו, רק אחר כך יתפנה לבדוק את הנתונים.
גם הוא בררן מאוד בקשריו החברתיים ועל "המועמד" לעבור סדרה של "מבחנים" לפני "שיתקבל". הרבה אנשים יחשבו שהם חברים שלו בשל ההרגשה שיקנה להם, אבל בפועל הם מעטים מאוד.
סימנים גרפיים: כתב קצבי, הדף מסודר, זווית כתיבה ישרה ולפעמים מעט תנודית, הלחץ חזק והקו בדרך כלל קטיפתי, כתב איטי ומבוקר, רווחים גדולים בין המילים.
הכפייתי
החיים והסביבה שלו מתוכננים כמו רובוט וכל שינוי מקפיץ אותו… וגורם לו לאי שקט בולט. הוא "מכור" לרוטינה ולפעולות החוזרות על עצמן.
הוא רגיש מאוד לחפצים ולרכוש שלו והכל חייב להיות כפי שהוא מסדר את החפצים שלו.
הוא כלוא בהרגלים של עצמו וכל שינוי בחייו מכניס אותו למתח וחרדות. הוא לא מסוגל להתמודד עם מצבים של ספק וחוסר ודאות.
לעיתים קרובות יתחיל כל משפט במילה" "לא"… הוא יביא הסבר מפורט למה לא…
לרוב לכפייתיים יש זיכרון אנציקלופדי, כפי שהם אוגרים, ממיינים ומקטלגים את החפצים שלהם, כך הם אוגרים ידע ושומרים אותו בדרך כלל לעצמם. יש גאונים רבים מבין הכפייתיים שהשכילו להתמחות בתחום אחד ולהקדיש לתחום זה את כל האנרגיה שלהם.
קשה להם לחיות חיים משותפים ולעיתים קרובות הם נשארים רווקים ו/או מנהלים מספר מערכות יחסים מקבילות ולא רגשיות.
הם סולדים ממגורים משותפים ומרגישים חדירה לתחום הפרט כאשר מציעים להם לגור אתם.
הרבה מהכפייתיים הם אספנים והם מתייחסים לאוסף כמו לילדים שלהם. הכל מסודר, עטוף ושמור באופן כפייתי.
סימנים גרפיים: האותיות נראות כמעט כאילו הודפסו במכונת כתיבה, מאוד מאורגן, גודל ומרווחים אחידים, אין תנועה, כתב איטי, קפוא, הקו מתוח, זווית כתיבה ישרה, נוקשות, קוים מאוד ישרים, כתה פרוד.
הנוכל
זהו הטיפוס הכריזמטי מכולם, הוא עושה רושם חיצוני שונה ממה שמתגלה בהמשך. מסוגל לשקר בקלות, להעמיד פנים ולהחליף דמויות בכשרון ששום שחקן לא היה מתבייש בו…
הסכיזואיד הנוכל הוא ברכך כלל גבר מרשים שלנשים קל מאוד להתאהב בו.
זמן קצר אחרי שהבחורה תפגוש אותו, תהיה לה הרגשה שהיא שיכורה ולא מיין. הרגשתה תהייה כאילו היא פגשה סוף סוף את גבר חלומותיה. הוא מחזר הכי נפלא שיש. לאט לאט "יגלה" הסכיזואיד הנוכל את ליבו ויספר לה כיצד גם הוא הולך ומתאהב… הוא יעניק לה זרי פרחים מדהימים… הוא ינשק את גב ידה בעדינות אבירית, יזמין אותה למסעדות רומנטיות ויספר שמעולם מעולם לא חווה חווית אהבה כזאת… הוא הופך את החיזור למקצוע ואת הרומנטיקה לאמנות. ואילו האישה המאוהבת, חכמה ככל שתהיה, תיפול בתוך הרשת הזאת וגם אם היא תשים לב לאי דיוקים קלים ולמוזרויות, היא תהיה "שיכורה" מכדי להתייחס אליהם ותלך ותתאהב בו עד טירוף. יתכן שיהיו אנשים שיזהירו אותה מפניו, אבל היא תבטל אותם כלאחר יד… היא לא תקשיב, לא תרצה לשמוע. יום אחד תמצא את עצמה לוקחת הלוואה בשבילו, או מוכרת את הדירה שלה ונותנת לו את כל כספה. באותו רגע הוא יעלם!!!
יתכן כי יחזור או יצור אתה קשר והנורא מכל הוא שרב הסיכויים שיצליח לשכנע אותה לתת לו עוד קצת כסף… עד שהעניינים יסתדרו.
למעשה ה"קורבן" פוגשת צד אחד של האישיות שלו, בעוד שהצד השני האפל הוא דמות חסרת מצפון ומוסר.
סימנים גרפיים: כתב מוזר, לא עקבי ומשתנה, כתב פרוד, הרבה קערות וקמרים, אזור אמצעי מלא, אותיות מוזרות (בעיקר סופיות), אם בוחנים אות מחוץ להקשרה במילה, היא בלתי קריאה, שוליים ימניים תרים ובדרך כלל מתפתלים, הרבה קוים מכסים, הרבה תיקונים שלא משפרים את הקריאות (לעיתים קרובות התיקונים זעירים ולא ניתן לראותם ללא זכוכית מגדלת), אותיות דו-משמעיות, אזור תחתון מעוות.
ההרסני
הרקע שלו על פי רב משפחה בעייתית ולפחות אחד ההורים היה מכה מתעלל ומשפיל.
יצר הרס מופיע ברמות שונות ובתקופות שונות בחייו של הסכיזואיד ההורס.
הוא ממורמר, חש תמיד מקופח, שונא אנשים ומתנגד לכל ניסיון התקרבות אליו. המודעות העצמית שלו נמוכה מאוד וקשה לשכנע אותו שהבעיה היא אצלו ולא אצל שאר האנושות.
הוא משקר במודע ושלא במודע לעיתים קרובות, מעוות את המציאות על פי תפיסת עולמו ומשולל יכולת לראות את המציאות בפרספקטיבה רחבה או באובייקטיביות. יש בו תוקפנות ויצר הרס כלפי העולם או כלפי עצמו. ככל שהוא אינטליגנטי יותר הוא מצליח יותר להרשים את הסובבים אותו ולשכנע בתפיסת העולם המוזרה שלו.
נשים נופלות בקלות בפח הקסם הראשוני שלו ונלכדות ברשתו. לעיתים קרובות הוא מתעלל בהן פיזית ונפשית אך הן ממשיכות בדרך כלל לסלוח לו שוב ושוב, בעיקר בשל כושר הביטוי והשכנוע המדהימים.
כשהם מונעים על ידי יצר הרס עצמי, הם פשוט מחבלים בעצמם, הם אלה שיש להם הכי הרבה תאונות דרכים, כויות, שריטות וגפיים שבורים במהלך חייהם. הם הורסים את ההישגים של עצמם, שהגיעו אליהם בעמל רב. לעיתים קרובות הם אנשים מצליחים שהוכיחו את עצמם על ידי עבודה קשה ופתאום ללא כל התראה מוקדמת הם הורסים את ההצלחות שלהם. הרבה מהם מתחילים פתאום לסבול ממחלות גופניות ולעיתים קרובות מחלות נדירות או לא מוכרות.
סימנים גרפיים: כתב מוזר, לא יציב ומשתנה, כתב פרוד, הרבה קערות וקמרים, אותיות מוזרות, שוליים ימניים צרים ובדרך כלל מצטררים, הרבה קוים מכסים, אותיות דו- משמעותיות, קוים החותכים את האות באזור האמצעי (למשל באותיות b, d, p).
הרוצח
מתוך עשרות כתבי יד של רוצחים שבדקתי עד היום, מעל 80% היו סכיזואידים ברמה הגבוהה ביותר. חשוב לציין התייחסתי רק לרוצחים שרצחו בדם קר ובתכנון מראש ולא לכאלה שרצחו בלהט מתוך אהבה נכזבת, כעס פתאומי או עלבון. בדקתי בעיקר מתנקשים רוצחים סדרתיים.
לצערי או בעצם לשמחתי, לא פגשתי אף רוצח ובוודאי לא רוצח סדרתי. מה שבאמת מצער אותי זו העובדה שראיתי רק מעט כתבי יד מקוריים של רוצחים ושלא הזדמן לי לראות כתב יד מקורי של רוצח סדרתי ועל כן לא אוכל להתייחס לטיפוס הזה באופן מעמיק.
מה שברור זה שיש אצלם ניתוק מוחלט בין השכל והרגש ובין "האגו" וה"סופר אגו" שאחרת הרי לא היו עושים מה שהם עושים. אצל רובם נמצא חוש שיפוט לקוי ועם זאת כושר תכנון מפותח ושליטה עצמית טובה.
בכל הרוצחים הסכיזואידים יש משהו מכל שאר טיפוסי הסכיזואידים.
- המקסים – יש בהם בדרך כלל קסם אישי בעזרתו הם מצליחים ליצור קשר עם הקורבנות שלהם ולרכוש את אמונם.
- השאפתן – יש בהם שאפתנות חריפה, אחרת לא היו נדחפים לסכן את חייהם ואת החופש שלהם.
- איש הביטחון – יש להם יכולת לשמור את סודם לעצמם, לעיתים קרובות הם עוקבים אחרי הקורבן שלהם, מתכננים את הרצח או ההתנקשות כמעט תמיד בעצמם מבלי לשתף איש.
- הכפייתי – כל הרוצחים הסדרתיים חוזרים אל בכפיתיות על הפעולות הנוראיות שלהם.
- הנוכל – יש להם את הקסם הכובש ואת היכולת להעמיד פנים ולהסתיר את כוונותיהם האמיתיות. הם משקרים בי להניד עפעף והמצפון שלהם פשוט לא פועל.
- ההרסני – יצר ההרס גורם להם לרצוח ובכך הם הורסים את הקורבנות וברוב המקרים גם את עצמם.
מכאן, שהרוצח מכיל בתוכו חלק מהתכונות של כל הטיפוסים. התכונות אצלם הם ברמה גבוהה ובצורה מעוותת.
סימנים גרפיים: כתב פרוד, אין היימנות, קמרונים, אותיות מוזרות שונות במיוחד באותיות הסופיות, שולי סיום רחבים או ישרים, כתב מרובע, אותיות דו – משמעותיות, שפע של סימני פיסוק, קו מעובה, לחץ חזק, אותיות פתוחות בבסיס. קוים יורדים חזקים ללא לולאות החוזרים לאזור האמצעי, הריווח בין האותיות, מילים ושורות אינו כמקובל בתקן. רווחים מפוזרים או קטנים בצורה שפוגמת בקריאות נפוצים בין הרוצחים. גם כתב מוזר, כותב שממציא אותיות נמצא הרבה בין הרוצחים ובעיקר הרוצחים הסדרתיים.
מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >> |