|
האיש זכה במוסד לשם הקוד "התייר". בפגישה מקרית בטיסה לאירופה התברר ללובראני כי לשכנו לספסל, עו"ד אמנון זיכרוני, יש לקוח- אחד שבתאי קלמנוביץ'-שמכיר את התייר. תזכורת: השב"כ הפעיל את קלמנוביץ' בשורת נושאים, ובראשם ניהול המגעים עם מדינות מזרח אירופה באשר להגירת יהודים. רק לאחר זמן נודע לשב"כ כי קלמנוביץ' הוא באותו זמן מרגל של הק-ג-ב והוא הושם במעקב צמוד. בשל מעורבותו החיובית בניסיונות לשחרר את רון ארד, הוחלט בינתיים לא לעצור אותו.
קלמנוביץ' הרחיב את עסקיו באפריקה למדינה נוספת ופגש שם את התייר. מלכתחילה נוצר הרושם כי התייר הוא אדם רציני שיכול לספק את הסחורה. ובאמת, בפגישה הבאה כבר הביא התייר עימו מכתב מרון ארד. אלא שבאופן טבעי נחשד המכתב, שנכתב באותיות רפוס, כמזויף. בסיכום אמ"ן לבדיקת המכתב שהגיע בנובמבר 1987 נאמר, בין השאר: "המסמך עבר בדיקת מעבדות המחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל אשר קבעו כי טביעות אצבע שעל גבי המסמך אינן מספיקות להשוואה. בלשן, רב ואנשי אקדמיה שהוצג להם המסמך לא מצאו בו קוד או משמעות כלשהי. יחידת פענוח הצפנים באמ"ן 8200 בדקה המסמך ולא מצאה בו כל קוד ו/או צופן. איש שב"כ המתמחה בברידג' בדק המסמך ולא מצא בו סימן לקוד מסוים הקשור למסמך".
על פי סיכום הדברים נלקח המסמך לבדיקה על ידי שלושה גרפולוגים, שאליהם הובאו דגימות מכתב ידו של ארד, לצד דגימות כתבי היד של נעדרי סולטן יעקב ושל הנעדרים יוסף פינק ורחמים אלשייך. הגרפולוגים היו מאוחדים בדעתם: האדם שכתב את המכתב נמצא במצב לא טוב.
שניים משלושת הגרפולוגים, ציפורה להב וישראל אודם, "זיהו בסבירות גבוהה ביותר את כתב ידו של הנווט רון ארד כזה שכתב המסמך", נכתב בסיכום המסקנות. "הגרפולוגית חנה קורן לא יכלה לקבוע השוואה בוודאות. כל הגרפולוגים בדעה כי מדובר בכתיבה טבעית ואין לפנינו ככל הנראה מקרה של הונאה. כמו כן סבורים הגרפולוגים כי מדובר באדם אשר שרוי במצוקה קשה מאוד. בדיון שנערך בראשות ראש אכ"א הוחלט שהמסמך יוצג לאחיו של הנווט".
בסופו של דבר ולאחר בדיקות נוספות הוחלט כי המכתב הזה, כמו גם מכתבים נוספים שהגיעו מהתייר, נכתבו באופן וודאי על ידי ארד. פרטים אישיים שונים שצוינו בו (למשל כשפנה לבתו יובל בלשון נקבה ולא בלשון זכר) הוכיחו את האותנטיות שלו.
לכתבות נוספות בנושא גרפולוגיה ב'ידיעות אחרונות' >>
| 
