מאחורי הקולות, מאחורי התמונות, מאחורי המילים

כך ניתחו באמ"ן את הקלטת של גלעד שליט, כך פיצחו בשב"כ את הווידאו של נחשון וקסמן, כך ניתחו גופי מודיעין את המכתבים של רון ארד

נחשון וקסמן: קלטת למקום הלא נכון

גופי המודיעין של איראן והחיזבאללה ידעו לנצל את הרגישות הישראלית בעניין רון ארד ובמלחמה על כל שביב מידע היו גם קורבנות. ב14- בינואר 1998 הביא סוכן של מנגנון הביטחון של צד"ל למפעילה סמיר רסלאן, קלטת וידיאו עטופה בנייר והודיע: "יש כאן צילומים של רון ארד".
רסלאן הנרגש מיהר עם הקלטת לממונים עליו בשב"כ ופגש אותם במעבר פטמה. למרות שההוראות אוסרות פתיחת חבילה שהגיעה ממקור לא ידוע בלי בדיקת מכונת שיקוף, התעקשו שני רכזי השב"כ, אחד מהם בכיר להסיר את האריזה. רסלאן וחבלן ישראלי שהיה במקום פתהו ביחד את החבילה, בעוד הרכזים ממתינים בחדר סמוך הקלטת הייתה ממולכדת. רסלאן והחבלן נפצעו קשה. שני רכזי השב"כ איבדו עין, כל אחד.

לפעמים משמש התיעוד של החטופים כאמצעי לזריעת דיס-אינפורמציה. כך למשל, היה במקרה חטיפתו של החייל נחשון וקסמן. קלטת וידיאו בה נראה וקסמן לבוש במדי צה"ל כשלצידו אחד מחוטפיו, חמוש ורעול פנים, הועברה למשרד אחת מסוכנויות הידיעות ברצועת עזה.
בקלטת אומר וקסמן: "החבר'ה מהחמאס פה חטפו אותי. הם רוצים לשחרר את האסירים שלהם, אם לא - הם יהרגו אותי". כל האינדיקציות של השב"כ ממילא הובילו לרצועת עזה, שם כבר כוננה אוטונומיה מלאה של הרשות הפלסטינית.

הקלטת קיבעה את הערכת המצב כי וקסמן בעזה. רק מאוחר יותר התברר כי אנשי החמאס הסתכנו בהעברת הקלטת מהגדה לעזה כדי להרהיק מהם את החיפושים. מי שלא השתכנע וראה בסיפור הקלטת לא יותר מהונאה היה ראש מרחב ירושלים בשב"כ, גדעון עזרא. עזרא הורה להוציא את רשימת כלי הרכב שהושכרו בגדה בימים שקדמו לחטיפה ולבדוק את שמות המשכירים. אחד מהם, התברר היה פעיל חמאס מוכר הוא נעצה חטף מכות נמרצות במתקן החקירות במגרש הרוסים, והוביל את חוקרי השב"כ לבית בבית נבאללה בו הוחזק וקסמן, לא יותר מעשר דקות נסיעה מבית הוריו בשכונת רמות.
אבל לפעמים דיס-האינפורמציה מנצח. זמן קצר לאחר שממשלת ישראל אישרה את עסקת חילופי השבויים פרסם החיזבאללה ראיון טלוויזיוני עם אלחנן טננבוים, שנראה כשהוא אורז את חפציו לקראת הנסיעה ארצה. אנשי ענף טראומה של חיל רפואה הוזעקו לאמ"ן כדי לצפות בסרט. הם הגיעו למסקנה כי טננבוים נפוח כתוצאה מטיפול רפואי כלשהו, ככל הנראה קורטיזונים או חומר דומה, שהוזרקו לו כרי שייראה טוב, כנראה אחרי שאיבד הרבה ממשקלו. טננבוים חייב במידה רבה את שחרורו למידע כוזב שיצא מתוך קהילת המודיעין על מצבו מישהו מסר ללשכת ראש הממשלה כי המתווך הגרמני שביקר את טננבוים גילה כי שיניו נעקרו בעינויים. הדבר לא היה נכון. טננבוים כלל לא עונה.