קולם של ששת המיליונים
פורסם ב'ידיעות אחרונות': 15.04.2013
טיוטת נאום התובע במשפט אייכמן
איפה היא היום? אצל ביתו
* "במקום בו אני עומד לפניכם, שופטי ישראל, ללמד קטגוריה על אדולף אייכמן, אין אני עומד יחידי. עימדי ניצבים כאן בשעה זו שישיה מילון קטגורים". המילים האלו, נאום הפתיחה שנשא התובע במשפט אייכמן, גדעון האוזנר, כמעט נשמעות מעצמן כשמחזיקים את הפתק הקטן שעליו, בכתב יד צפוף ועצבני, נכתב הנאום.
המשפט נפתח ב-11 באפריל 1961, אך נאום הפתיחה נישא רק בישיבה השישית בלילה שלפני כן הקריאה תובע האוזנר את הנאום לבני משפחתו ושאל לדעתם. "אחי הצעיר עמוס ואני סברנו שהנאום חזק ומצוין". נזכרת הבת, עו"ד תמי האוזנר-רוה, אז בת 15, "אך לאמא היו כמה הערות בעיקר סמנטיות. בהכירי את אבא, ידעתי שהוא לא יהיה מרוצה וישנה את הנאום עד לרגע האחרון ממש, וכך אכן אירע".
את הנאום הסופי שמעה מתוך טרנזיסטור עם חבריה בגימנסיה רחביה בירושלים,. "אני זוכרת את הדממה המוחלטת ששררה בכיתה" היא אומרת " הרגשתי שאבא מצליח להעביר לשומעים את דברם של ששת המיליונים ושל הניצולים". המשפט שינה לנצח את משפחתה שלה "אייכמן "נכנס" אלינו הביתה עוד לפני המשפט, ומעולם לא יצא משם. הבית סבב כל השנים סביב השואה, ומאז יש לי יעד בחיים: לדאוג שזכר השואה לא יישכח". את הפתק היא מתכננת למסור לאחד מהמוסדות להנצחת השואה.
הגרפולוגית חנה קורן בחנה לבקשתנו את הפתק, ומספקת הצצה לנפשו של האוזנר: ניכר פער בין הופעתו החיצונית ההחלטית, הנוקשה והאסרטיבית - לבין הרגישות והאנושיות שבפנים. למרות המתח הרב שניכר בכתיבה, החשיבה נשארה צלולה , והוא הצליח לבטא את עצמו בצורה עניינית ומבוקרת.
לכתבות נוספות בנושא גרפולוגיה ב'ידיעות אחרונות' »
|
לכתבה "קולם של ששת המיליונים" בגרסה הסרוקה »
|