|
מרשם רופא לתרופה מצילת חיים, העברת בעלות על נכס, אישור לגביית סכומי כסף, פסק די בבית משפט, תעודה, המחאה, מסמך בקשה להנפקת תעודת זהות- כל אלו ורבים אחרים ייכנסו לתוקף רק בהצטרף אליהם חתימת יד של הכותב:. לשם כך מתקבלת כל חתימה, בין אם היא מורכבת מאותיות או מצורות, משרבוט או מנקודה, בין אם היא ברורה ובין אם בלתי קריאה בעליל. וזאת, מתוך התפיסה שהחתימה היא האדם, וכעין בא-כוחו שלו.
ואכן כך: ענף שלם בגרפולוגיה, חקר כתב היד, שוקד להוכיח כיצד החתימה היא היא האדם, ואף יותר ממה שנדמה לו. הגרפולוגית הבכירה בארץ, גב' חנה קורן, בעלת ניסיון של שלושים וחמש שנה בבדיקות כתבי יד, מחברת ספרים בנושא ומומחית לגרפולוגיה משפטית, מספרת להפלס על חותמה של החתימה.
ש: מהי המשמעות של חתימה בניתוח כתב יד?
ת: "כללי הכתיבה נלמדים כבר מהיום הראשון בכיתה א'" אומרת קורן. "בכל שפה יש תקן מוגדר איך לכתוב כל אות, והפלקט התלוי בכל כיתה מראה באמצעות החיצים מאיזה כיוון מתחילים וממשיכים לכתוב כל אות. לעומת-זאת כל אלו אינם קיימים בחתימה, שאין לה בכלל תקן. כל חתימה שיבחר בה אדם- תקפה, בין אם היא סימן פשוט כמו איקס או עיגול, בין אם הוא כותב את שמו, ואפילו אם הוא מצייר ציור אקראי.
"החתימה מורכבת מפרטים רבים הנמצאים גם בכתב היד, כמו לחץ, שינויים בתנועה, הפרשי אורך ועוד, ואינה ניתנת לחיקוי. יחד עם זאת, גם מכיוון שאין לה תקן, וגם כי היא אישית ואינדיבידואלית לכל אחד -המשקל הסגולי שלה לעומת ניתוח כתב היד הרגיל הוא גבוה הרבה יותר. זאת, אך ורק כשבודקים את החתימה ביחס לכתב היד. למשל, כשמגדירים חתימה כגדולה עליה להיחשב כזו ביחס לגודל הכתב הנבדק.
"הסיבה לכך שהחתימה היא אישית היא בגלל התהליך שעובר אדם עד שהוא מעצב את החתימה שלו; רבים מתחילים בחיקוי חתימות של הסובבים אותם, כמו בני משפחה או דמויות אחרות, ובשלב מסוים מתקבעת החתימה האישית הרצויה ומתאימה לאדם, ונעשית אוטומטית".
ש: האם החתימה משתנה עם השנים?
ת: "חתימתו של אדם עוברת שינויים רבים עם חלוף השנים, והוא לעולם אינו חותם פעמיים באופן זהה, גם כשמדובר באותה תקופה, ואפילו באותו יום ובאותו מעמד. כתב יד אינו פונט של מדפסת, ולעולם לא נמצא זהות במאה אחוזים של שתי חתימות. ועם זאת, בסיסה של החתימה, המורכב ממאות אלמנטים, אינו משתנה, וכשהחתימה מתקבעת - נדיר שהיא משתנה. השינויים קורים בדרך כלל עם הסבר ברור, כמו החלפת שם משפחה עם הנישואין או שינויים פיזיולוגיים אחרים,כמו חתימת ידו של אדם שעבר אירוע מוחי שגרם לו לשיתוק כמעט מוחלט בידו הכותבת. הוא התחיל לכתוב ולחתום בידו השנייה, וכעת חתימתו נראית כמו של ילד קטן שעדיין מתאמן על החתימה שלו. מקרה זה הוא בהחלט יוצא דופן."זו גם הסיבה לכך שאפשר לזהות זיופי חתימות: החתימה המתלווה לכתב היד מכילה אלמנטים כה רבים, באופן שלא ניתן לזייף אותם. בימים אלה, למשל, אני עוסקת בתיק משפטי בעניין צוואה שלאישה מבוגרת. אותה אישה חתמה תמיד כששמה הפרטי הופיע לפני שם המשפחה, אך כאן, על הצוואה שבמחלוקת, כשחלק מבני המשפחה מכחישים אותה- מופיעה חתימה שבה שם המשפחה קודם. שינוי זה אינו מספק להוכחת זיוף, אך הוא מסמן באופן ודאי כי נדרש כאן בירור מעמיק יותר; נדיר שאדם מבוגר משנה את החתימה שלו אחרי שהתקבעה והפכה לשגורה על ידו במשך השנים"
קורן פותחת לנו צוהר למקום שבו נפגשים בית המשפט והגרפולוגיה. "בגרפולוגיה משפטית, לעיתים נבדקת רק החתימה בהשוואה לחתימות העבר, ובלי כתב היד. כאן במכון הגרפולוגיה אני בודקת הכל: חתימות על המחאות, על חוזים, על מסמכים בנקאיים, על צוואות ועל ערבויות. פעמים רבות קורה שאנשים מכחישים את חתימתם על ערבות או על כל מסמך אחר; כאן הבדיקה הגרפולוגית יכולה להוכיח בוודאות האם נעשה זיוף או לא. אמנם לפעמים נראה שקל לזייף
חתימה, אך מכיוון שהיא מורכבת מאלמנטים רבים כל כך, שרק בבדיקה מעמיקה ומקצועית ניתן לגלות -הזיופים הללו מתגלים, והאמת יוצאת לאור".
"החתימה הרגילה מאופיינת בשלושה חלקים: שם פרטי, שם משפחה ותוספת", מסבירה קורן. "השם הפרטי בחתימה מייצג את ה'אני', ואילו שם המשפחה מייצג את התדמית החברתית והמשפחתית. כאשר אדם מדגיש את השם הפרטי יותר מאשר את שם המשפחה, הדבר יכול לבטא צורך בתשומת לב ודחף אישי להוכחה עצמית. מנגד, הדבר יכול גם להצביע על כך שהכותב אינו סומך על משפחתו, והוא בונה את עצמו ואת אישיותו במו ידיו. כאשר השם הפרטי נפוח וגדול הרבה יותר משם המשפחה או מהטקסט, יכול הדבר להעיד על אגוצנטריות מוגזמת. הדגשת שם המשפחה יכולה לבטא גאווה משפחתית או תלות בסביבה הקרובה, אך בכל מקרה חובה לבדוק את החתימה בהשוואה לכתב היד ולבסס כל תכונה על סימנים נוספים המופיעים בכתב. "יש לעומת זאת חתימות שאין בהן יותר מדי, קשקוש פשוט ותו לא. חתימות אלו מצויות על פי רוב אצל פקידי בנק או במקומות אחרים שבהם נדרשים לחתום אפילו מאות פעמים ביום. בחתימה כזו, כמובן, אי אפשר להשתמש לניתוח אופי, אך בגרפולוגיה משפטית ולהשוואת חתימות, יש להן משמעות".
ש: סגנון חתימה מאפיין לא פעם מקובלות חברתית, כמו חתימה דומה לחתימת ההורים או אדם קרוב. במקרה כזה, איך יכולה החתימה לאפיין אופי של אדם מסוים?
ת: "כולנו ניסינו לעצב לעצמנו חתימה בגיל ההתבגרות, ויכולים למצוא כל מיני חתימות על גבי דפים שכוחים, המעידים על הניסיונות למצוא חתימה ייחודית. רבות מהחתימות הן חיקויים של חתימות הסביבה, הדבר דומה להתאמת בגד - מודדים ומודדים בגדים ועוד בגדים, עד שמוצאים בגד מתאים. גם בעיצוב חתימה, בסופו של דבר, בסביבות גיל העשרים, אנו מתקבעים על חתימה המתאימה ומאפיינת את האישיות שלנו, והיא הופכת להיות מעין כרטיס ביקור שלנו".
|
ש: מה מבטאות חתימות של אנשים החותמים רק בשם המשפחה שלהם או רק בשמם הפרטי?
ת: "חתימות אלו נדירות למדי. מי שחותם רק בשם משפחה, מטביע את עצמו במשפחה ובהגנה המשפחתית, בלי לבטא את האינדיבידואליות שלו. חתימות של שם פרטי בלבד מצויות בעיקר בקרב בני נוער, לפני שהם מרגישים שייכות למשפחה, אך ברוב המקרים יצורף שם המשפחה לחתימה בהמשך".
ש: ומה בדבר התוספת לחתימה?
ת: "אחרי מאות אלפי חתימות שראיתי, אפשר לציין כי התוספות מחולקות לסגנונות בודדים: רפרפת, שהיא חתימה שאין בה אותיות, והשם עצמו הפך להיות שרבוט כלשהו. לפעמים הרפרפת הייתה תוספת או המשך לשם, ועם הזמן השם נעלם. יש גם תוספות של נקודה, קו תחתי ועוד. פעמים רבות, וזו הצורה הרווחת יותר, התוספת מחוברת לחתימה, ולעיתים היא מנותקת. את כל הסימנים הללו בודקים בגרפולוגיה, והם מציינים רבות על אישיותו של האדם. פעמים רבות נראה קיצור של שם משפחה ארוך לשרבוט כלשהו; הדבר יכול להוכיח על חוסר סבלנות, אבל ניתן לקבוע זאת רק בהצטרף סימנים נוספים לכך בכתב היד. "חתימה של רפרפת, אם לא אצל פקידי בנק או אחרים החותמים מאות פעמים ביום, יכולה לסמל גם פחות שקיפות. אך אי אפשר להחליט כאלו דברים רק באמצעות החתימה; הדבר דומה למישהו שיתקשר לרופא וישאל אותו: 'לילד יש חום, מה זה אומר ? יש מאות אלמנטים נוספים שאי אפשר להתייחס אליהם במסגרת מצומצמת כזו, ואף לא בספר; אמנם המשקל הסגולי של החתימה גבוה, בגלל המרחב להמציא אותה ללא הכללים הנוקשים, אבל רק כשהיא בהשוואה לכתב.
"לעומת זאת, חתימה ללא תוספת כלל היא דוגמה לחתימה ללא תסכולים. צריך לבדוק את הגודל ביחס לכתב, אך אם החתימה והכתב דומים - זוהי חתימה אופטימאלית של מי שפיו ולבו שווים, אדם בעל כנות ויושר בלי העמדת פנים. אצלו קיים תיאום וזהות החיצוניות והפנימיות. "תוספת של קו תחתי מצויה מאוד בקרב אנשים הרוצים להיות במרכז העניינים ולקבל את הכרת הציבור. קווים ההופכים ללולאות סוערות יכולים לשקף צורך עז לבלוט ולזכות בהוקרה ובתהילה. "הנקודה היא תוספת פשוטה, שעל פי רוב מופיעה בסיום החתימה ומצביעה על הסיום. המטביע נקודה חושש אולי מעבר לסף הכרתו פן יוסיפו משהו לחתימה או ינסו לזייף אותה, והוא "כביכול 'מגן על החתימה בתוספת נקודה, באמצעות זכוכית מגדלת ניתן לראות את צורתה וסגנונה של הנקודה:
האם היא יציבה וסטטית או דומה יותר לפסיק, כלומר האם יש ניסיון לבלום להט, או עצירה שקולה והגיונית. ככל שהנקודה דומה יותר לפסיק התנועתי, היא נעשתה במהירות רבה יותר. אם היא בצורת עיגול, היא מחושבת יותר ובעלת משמעות שונה: שיקול דעת, הרגשת סיום ותיתכן אף תחושת חשדנות מלווה בשמירה על מרחק ביטחון. "נתקלתי גם בתוספת של עיגול. עיגול יכול לבטא התגוננות והסתגרות מאחורי חומת ביטחון. במקרה זה )ר' חתימה מספר (4,היו בכתב גם סימנים נוספים שהעידו על קושי ביצירת קשיים חברתיים ועל הסתגרות מהחברה".
"מאפיינים רבים נוספים נבדקים בחתימה", אומרת קורן: "לזרימת הכתב יש הרבה מה לומר. יש חתימות שבהן כתב היד מסודר מאוד, וניכר שהחתימה נעשתה באיטיות ובקפדנות, תוך תשומת לב לכל פרט.חתימה שבה אין כלל קיצורי דרך, מעידה על סבלנות ועל נכונות להשקיע מאמצים רבים בדרך למטרה. גם חתימה בהנפת קולמוס אחידה ונמרצת, מעידה על תכליתיות. בחתימה כזו, יחד עם מאפיינים נוספים, ניתן לראות תכליתיות ויעילות, יכולת הוצאת רעיונות לפועל תוך שמירה על בהירות ועל מיקוד יחד עם משמעת עצמית מפותחת.
"לעומת זאת, ניכרת לפעמים הקפדה על כתיבת האותיות הראשונות באופן מסודר, אך בהמשך פחות; הדבר עשוי להעיד על זריזות ועל חוסר סבלנות, כשהחותם מגיע לעיסוק בפרטים שנראים בעיניו שוליים. יחד עם מאפיינים נוספים אפשר לראות חשיבה מהירה וערנית, מקוריות ברעיונות ופחות בביצוע. "לגודל הכתב יש משמעות רבה, במיוחד ביחס
לכתב היד. חתימה קטנה יותר מכתב היד יכולה להעיד על צניעות ועל ענווה. חתימה דרמטית וגדולה יכולה לשקף אדם בעל נפש סוערת ועוצמות פנימיות, נוכחות כריזמטית ורגשנות. לעיתים אפשר להבחין גם בשאפתנות, בצורך להרשים ולהותיר חותם אישי. "שינויים בגודל האותיות בתוך החתימה עצמה, כמו אות ראשונה בחתימה גדולה מהרגיל, יכולים להצביע על רצון להופיע בציבור, על אסרטיביות ועל רצון לנהל ולשלוט.
"מידת הקרבה לטקסט יכולה ללמד על צורך להיות חלק מהחברה ועל תחושת שייכות, ככל שהחתימה קרובה לטקסט. גם בין המילים יש משמעות לקרבה:
מרחק מדגיש תחושת בדידות, וחיבור השם הפרטי לשם המשפחה יכול להעיד על תחושת שייכות משפחתית גבוהה במיוחד.
"לצורת האותיות עצמן - זוויות או קמורות -יש משמעות רבה כמו לכל כתב היד, וגם לכך יש התייחסות, כמובן, בניתוח החתימה. לפעמים כשהאות האחרונה נראית כמו מגן, הדבר מראה כי האדם רגיש יותר ממה שהוא נראה. כדי להגן על עצמו, הוא שם חיץ בינו ובין העולם. "נתקלתי גם בחתימה שנראית כאילו נכתבה על ידי שני אנשים שונים: השם הפרטי נכתב בלחץ חזק יותר, בזויות חדות, בנטיית כתב ימנית ועם רווחים גדולים בתוך המילה. לעומת זאת, שם המשפחה נכתב בקו עבה יותר, האותיות מחוברות ביניהן ללא שום רווח, ובמקום הזוויות יש קערות רכות יותר. חתימה שעשויה מצורות כתב שונות של אותו אדם שנכתבו באותו הרצף, משקפות אדם שיש בו הפכים או כוחות מנוגדים המשפיעים עליו, ואכן, כך היה אצל אותו אדם: הוא עסק בשני תחומים שונים לחלוטין"..
|
