"מה מסתתר מאחורי הציור?"

מאת אורית מרלין-רוזנצוייג

פורסם במגזין "לאישה": 11.11.2002
עמוד 4 מתוך 4

• מתי צריכה להידלק אצל ההורים נורה אדומה?
  "צריך לשים לב לתחושות של מצוקה ומחנק, והכי חשוב - להגזמות בציור, כלומר, לתופעות שחוזרות על עצמן בצורה מוגזמת, כמו נוקשות או תחושה שאין אוויר בדף המצויר. "כשילד גדול יחסית, בן 13-12 בערך, מצייר כל הזמן גוף שאינו גוף, אלא נראה כמו רוח רפאים, או כשילד מצייר בצבע מסוים כל הזמן ולא מחליף צבעים למרות שיש צבעים אחרים בסביבה, צריך לבדוק אם הוא לא מסתיר משהו. "אני לא אומרת שכל דבר כזה מהווה סיבה לרוץ לפסיכולוג, אכל צריך לשים לב לשינויים דרמטיים בכתב היד.
  רווחים קיצוניים בין אותיות, יכולים ללמד על בעיה בהרגשה הכללית של הילד. ציור שממלא לגמרי את כל הדף או להיפך, ציור קטן שמשאיר המון מקום ריק, מלמדים על משהו, או ציורי דמויות עם הורים בגוף, ואפילו כשיש הגזמה במידות היחסיות של איברים שונים בגוף".

לטפל באמצעות הכתב

אפשר לטפל בילדים המזוהים כסובלים מבעיה באמצעות שיטה המכונה "גרפותרפיה": מלמדים את הילד לכתוב מחדש, לפי הנורמה, ודרך שינוי הכתב - משתפר מעט מצבו. חנה קורן: "קיבלתי פעם כתב יד של ילדה מאוד נוקשה, אחת שמרוב חררה לפרפקציוניזם, בעצם לא חייתה.
היא הייתה תלמידה מצטיינת, אבל באיזה שהוא שלב פשוט נשברה, ממש כמו שפלדה נשברת. "אלינו היא הגיעה מפסיכולוגית שלא ממש ידעה מה לעשות איתה, ואנחנו טיפלנו באמצעות 'גרפותרפיה'. זו שיטה שלא יכולה לשנות מישהו עקשן - הוא לא יהפוך פתאום לגמיש, אבל נניח שיש משהו שהוא מדוכא וחסר ביטחון.

בדרך כלל אומרים לו לנשום עמוק, לחייך יותר, לשנות את צורת ההליכה שלו - ומשהו משתפר אצלו בהרגשה. "אנחנו לימדנו את הילדה הזאת לצייר עיגולים. בהתחלה היא הייתה עושה עיגולים מושלמים, ממש כפייתיים, ואנחנו הסברנו לה, שזה לא צריך להיות דווקא ככה, ביקשנו שתעשה עיגולים רגילים ופשוטים, לא מסודרים. בתוך חצי שנה היא עברה שינוי מדהים".