האמת העירומה שמאחורי כתב היד

אדם ניכר בכוסו, כיסו, כעסו, ויש גם כאלה המאמינים..... שבכתב ידו. אלה אגב, גם עושים מזה כסף.זה לא סוד שהיום קשה מאוד להתקבל לעבודה כלשהי, החל מתפקיד מנהל בכיר בחברה, דרך תפקידי אנשי מכירות וכלה במשרת עובדי ניקיון, מבלי לעבור בדיקה גרפולוגית. לפעמים פעם אחת, לפעמים מתבקשות כמה וכמה בדיקות.

כמעט שלא תמצא היום מודעות "דרושים", שבהן אין המועמדים נדרשים לשלוח פניות בכתב ידם. ברור כי המטרה היא ניתוח גרפולוגי. הרבה מנהלים מעדיפים לוותר בעונג על מצעד המעומדים במשך ימים ארוכים של ראיונות מפרכים. במיוחד שמדובר במאות מועמדים לאותה משרה.

הרבה יותר זמין, מהיר ופרקטי פשוט למסור את כתב היד של המעומדים לניתוח גרפולוגי, ולהישאר עם,נניח שלושת המעומדים המתאימים ביותר. מתוכם לברור בנחת את הנבחר בדרך פחות אמצעית, בוא נאמר, כמו ראיון, כך ייצא שמועמד מתקבל לתפקיד תוך יומיים, במקום תוך שבועיים או חודש.

ומעבר לעניין הנוחות- כשמדובר באיוש תפקידים רגישים, בהם תכונות כמו מהימנות ויושר אישי הן קריטיות, אפילו המפקפקים בשיטה לא לוקחים סיכון. ומגייסים אותה לטובת העניין. הדבר נכון במיוחד בענף היהלומים, בתפקידים בהם יש נגישות למאגרי מידע, בתפקידי ניהול כספים וכיו"ב.

"כתב היד הסגיר את הגנב"

אני אומר לך, זה מדע מדויק, קובע אריה מ. (שמו המלא שמור במערכת), בעל חברת יהלומים גדולה. שחש על בשרו את התאמתות האנליזה הגרפולוגית. לפני מספר שנים, שלח, בעת קולגות, כתבי יד של כל עובדיו לניתוח גרפולוגי. על הבכיר בעובדיו, מנהל אולם התצוגה שלו, שהיה אחראי על כל מלאי הפריטים, נכתב אז: "סף פיתוי נמוך, עלול להתפתות". מקץ שנתיים נתפס אותו מנהל בכיר בחברה בגניבה שיטתית של תכשיטי יהלומים מן התצוגה. הדבר הוביל, כמובן, לפיצוץ גדול וסדרת תביעות משפטיות.

לא ממש סמכת על חוות הדעת הגרפולוגית, אם המשכת להעסיק אותו גם אחרי שקיבלת את הדו"ח עליו.

"היום אני יודע שאסור היה לי לשחרר את החבל, מה שהכריע, בעצם, הייתה העובדה שלא נכתב עליו שהוא ראמי וגנב. כתבו שהוא עלול להתפתות. ומכיוון שהוא היה איש מכירות מעולה, והייתי די זקוק לו, באיזשהו מקום הדחקתי את החששות, שניקרו אצלי בעקבות חוות הדעת הגרפולוגית עליו".

מה בנוגע לדו"חות שקיבלת על שאר העובדים?

"היו כאלה שהגרפולוגית אמרה עליהם, שהם לא אמינים, שמתי עליהם עין, והתחלתי לשים לב לדברים שלא ראיתי קודם. כשהעפתי אותם, זה היה בו ברגע, מיידית. העדפתי שהם יהיו מחוץ למערכה. ולשלם להם שכר על שבועיים נוספים. זה בפירוש בהשפעת הדו"ח. השיקול שלי היה, שאם גם בנסיבות רגילות הם מתפתים לגנוב, אז על אחת כמה וכמה, כשכבר אין להם מה להפסיד., אחרי ההודעה על הפסקת העסקתם".

המשכת לעבוד עם אותה גרפולוגית?

"לא המשכתי מתוך רשלנות. עכשיו, כשאנחנו מדברים על זה, אני חושב שזה יהיה רעיון טוב לחזור לעשות זאת".

"הכל בזכות החריגה מהתקן"

עד לפני מספר שנים, רבים עוד התייחסו בספקנות רבה לענף הנקרא "גרפולוגיה". במקרה הטוב היא הייתה מזוהה עם ענף הגדת עתידות, קריאה בקפה או נומרולוגיה. לא חסרו גם אלה שהרימו גבה למשמע המונח. היום נוכח ההתפשטות המירה של הגרפולוגיה בשטחים הולכים וגדלים של שוק העבודה והעסקים בכלל, קטנים הסיכויים שתתקל באנשים שלא יודעים במה מדובר.

"הרבה מפרידים בין הגרפולוגיה והפסיכולוגיה", טוענת אסנת ידגר, גרפולוגית, "למעשה הגרפולוגיה היא מבחן פסיכולוגי", מדובר בסוג של מבחן השלכתי, בו הנבדק משליך מהתכנים הפנימיים שלו, מהתת מודע. שכן, הוא לא יכול את התשובה, כמו בשאלון. תנועת היד היא שיקוף של המוח. אם האדם נוירוטי- ויש לו תנועות עצבניות- זה ישפיע על הכתיבה שלו.

אם האדם עצור וכפות תנועה- גם זה ישפיע על הכתב. "מכיתה א', במשך שנים ממדים אותנו לכתוב על-פי תקן מסוים. יש אנשים שסוטים מהתקן. על זה מתבססת הגרפולוגית, על הסטייה מהתקן. יש אנשים שמקצרים את האות, למשל, יש שמוסיפים לה קישוט. בעיקרון, ככל שהאדם יותר אינדיבידואליסט- הוא יותר יחרוג מהתקן.

"שילוב הפונקציות הנפשיות של האדם"

יגאל ורדי הוא פסיכולוג קליני וגרפולוג. על פי ההתנסחות הציורית שלו, כמו שגשש מנסה להפיק מידע על מהעקבות שאדם משאיר, כך הגרפולוג מנסה למצוא את המשמעות הפסיכולוגית של עקבות הכתיבה. עקבות אלו מתאפיינות בשלושה פרמטרים: התנועה (המהירות והלחץ של הכתיבה- משקפים את הטמפרמנט של האדם), הצורה (עיצוב האות מצביע על יחסי האדם עם הזולת) וארגון (עריכה על פני הדף- מצביעה על אספקטים שכליים והסתגלותיים).

לכתבה "האמת העירומה שמאחורי כתב היד" בגרסה הסרוקה >>

בכתיבה, לדבריו, יש שילוב של הפונקציות הנפשיות של האדם- המודע והלא מודע. התנועה והקורדי נציה של הכתיבה הן בלתי רצוניות, ואילו בארגון ובצורת האות יש אלמנטים רצוניים.

"זה כלי עזר חשוב ודומיננטי, אך לא יחיד", גורס ורדי, על אף היותו גרפולוג, הוא נוטה להציג את הגרפולוגיה באופן ביקורתי של יושר אינטלקטואלי. הוא מחנך את לקוחותיו שלא לראות ככלי אורים ותומים, אלא להיעזר בו ככלי תומך החלטה, ולהיות פתוחים כל העת לאינפורמציות נוספות לגבי המועמד לעבודה. היום כל מקום עבודה שמכבד את עצמו בודק בציציות" של הבאים בשעריו. המועמדים הפוטנציאלים, ולא משנה לאיזה תפקיד, נדרשים לעבור מסכת תלאות בדרך אל המשרה הם מתאווים לה.

את המלאכה נוהגים המעסיקים להשאיר למכונים הפסיכולוגיים המתמחים בסקציה התעסוקתית. במסגרת מכונים אלה, עובר כל מועמד סדרה של 40 (!) מבחנים ב-6 שעות. מבחנים אלה כוללים, בין היתר ראיון אישי, דינאמיקה קבוצתית וכמה עשרות טסטים פסיכוטכניים ואישיותיים.

אחרי כל אלה, אומר ורדי, המעניק את שירותיו ל 5- מכונים פסיכולוגיים, "הם צריכים גם את הגרפולוגיה, כי היא עושה סינתזה יותר ממבחנים אחרים. לא סתם נעזרים בגרפולוגיה, יש הרבה בזבוז במכונים הפסיכולוגיים על טסטים תפלים. צריך להשתמש במינימום טסטים, לתקף אותם עם גרפולוגיה ולהגיע למקסימום אפקטיביות" הוא מוסיף.

"מספיק להדפיס כרטיס ביקור"

"כפסיכולוג, אני יכול לומר לך שאין הבדל בין המבחנים הפסיכולוגיים שהתמסדו, לבין הגרפולוגיה שלא התמסדה, זה עניין סוציולוגי שהוא חידתי בעיני". אפרופו התמסדות, הגרפולוגיה בארץ לא נכנסה כמקצוע פרופסיונאלי לאקדמיה וגם לא לחוק מבחינת ההרשאה. משמעות הדבר היא, שכל אחד שקרא ספר על גרפולוגיה, יכול לתלות שלט גרפולוג, והדפיס כרטיס ביקור, ויש כאלה שגם לקרוא ספר לא טורחים...זו הסיבה שלא חסרים שרלטנים המתהדרים ב"טייטל".

נראה שיחלוף זמן רב עד שתרכוש לה הגרפולוגיה אותו מעמד מדעי שיש לה באירופה. שם, להבדיל, היא נלמדת במסגרות אקדמיות באוניברסיטאות. בארץ קיימת אגודת גרפולוגים משנת 1977, היא אמנם עורכת בחינות לאלה המבקשים להימנות על חבריה, אך הרבה גרפולוגים לא נוהרים לספסלי הלימוד וטפסי הבחינה על מנת להציב את הידע המקצועי שלהם לבדיקה. עובדה. האגודה מונה כ-50 חברים, בעוד בארץ פועלים כמה מאות גרפולוגים.

כשנשאלה דפנה ילון, המשמשת כשנתיים כיו"ר אגודת הגרפולוגים, על אופן התמודדותה עם סוגיית השרלטנות וחוסר המקצועיות המשתוללים, הגיבה: "חקיקה נראית לי קצת 'גדולה' עלינו. כרגע אנחנו מנסים לעשות שינוי מתוך המערכת. אנחנו מפרסמים רשימה של חברי האגודה, שעברו בחינות בארץ ובחו"ל, וכן של ההתמחויות שלהם". לא ייפלא, איפוא, שהגרפולוגיה כמקצוע מתגוננת כרגע מפני ביקורת קשה. יש הטוענים, כי צריך לקבוע קריטריונים ל 'מיהו גרפולוג'. אחת השאלות המתבקשות היא, האם יכול אדם שאינו בא מרקע הפסיכולוגיה לעסוק במקצוע, זאת בהתחשב בעובדה שמדובר בניתוח אישיותי של הנבדק, עמדתו של יגאל ורדי הינה חד משמעית: "אין ספק, שהגרפולוגיה צריכה להילמד באקדמיה כחלק מהפסיכולוגיה. אין פרשנות גרפולוגית ללא פסיכולוגיה".

"תוכנית הרדיו שקידמה את הגרפולוגיה"

חלוץ הגרפולוגים בארץ הוא ישראל אודם, מקיבוץ עין חרוד מאוחד, שכבר הוציא לאור 10 ספרים בנושא. אולם, כשמזכירים גרפולוגיה, האסוציאציה הראשונה שעולה בראש היא חנה קורן. הגדולה מכולם, אומרים עליה. אפשר לזקוף לזכותה ההחדרה המאסיבית של הגרפולוגיה לתודעה הציבורית בארץ. בשנים האחרונות פתחה קורן סניפים בניו יורק ובסידני, אך מרכז ההצלחה הוא בלונדון.

"יותר מ250,000 דו"חות עברו תחת ידי", היא מצהירה. "אין גרפולוג בעולם שראה כמות כזאת של כתבי יד".

"איך פיתחת את המומחיות שלך ?"

מאז ומתמיד הייתי 'מניאקית' של גרפולוגיה. משהו חולני, עשיתי דו"חות לכל מי שנקרה בדרכי. עד היום,אגב, אני אוספת כל פיתקה שנופלת לידי. כשמישהו קורע נייר זה עושה לי צמרמורת, כאילו חתכו בנאדם.... הניירות הן נשמות, אנשים, בני אדם. מאז שהייתי קטנה הייתי מטורפת על כתבי יד. אספתי, מיינתי, סידרתי. הכתב דבר אליי, ולא ידעתי לבטא את זה.

"כשהייתי בת 14, חברה אמרה לי שנפתח חוג לגרפולוגיה. מאז ידעתי שיש לזה שם. קראתי כל ספר שיצא באנגלית על כתבי יד, התחלתי לנתח כתבי יד של חברות, וככה זה עבר מפה לאוזן. והשמועה הגיעה לאוזניו של אביה של אחת מחברותי, הוא עמד בראש חברה גדולה, וקיבל כמות גדולה של מכתבי תגובה למודעה שפרסם. הוא ביקש שאעזור לו במיון. אחר כך הוא אמר שכל אלה שבחרתי, היו אחד אחד, הוא החליט לעבוד איתי באופן קבוע.

בתחילת שנות ה-70 התחילה לעבוד עם חברות גדולות, כמו סולל בונה וכור. "בתקופה הזו, כשאמרתי שאני גרפולוגית, הרבה אנשים הושיטו לי את היד, וציפו שאני אקרא להם את העתיד".

ב-76 פתחה את המכון שלה. במקביל השתתפה מידי שבת בתכנית הרדיו תרגיל בחמש אצבעות, ("אחרי כל תוכנית, היו לי מאה טלפונים של לקוחות חדשים"), התכנית הביאה לדחיפה והתעוררות גדולה בענף הגרפולוגיה בארץ, ("עד כמה שידוע לי, הגרפולוגיה כיום מפותחת ומקובלת פה, יותר מאשר בכל מקום בעולם"), ורבים החלו עוסקים בניתוח כתב יד לפרנסתם. ("לא שכולם טובים, יש כאלה שהרבה יותר קרובים לאסטרולוגיה").