גרפולוגיה – הכתב של המוח

הקדמה: זהו מאמר העוסק בנושא גרפולוגיה ובגרפולוגית חנה קורן שנכתב על ידי העיתונאית תלמה גלבוע.

פורסם ב"את": באפריל 1977

מאת: תלמה גלבוע

אמר לי פעם מישהו בהתבדחות: "בואי נדבר על משהו מעניין. בואי נדבר עליי". הצורך הזה – "לדבר עלי" – קיים, כנראה, במידה זו או אחרת בכל אחד מאיתנו, ומקטנות. הצורך הנלווה אליו הוא הצורך לשמוע: מה אומרים עלי? מה אומרת עלי הגננת, 'ביום הורים' ומה כתבה המורה בתעודה, מה מספר עלי אבי כשאינני שומעת ומה אומרת חברתי הטובה, מה אומר ההוא שעזבתי ומה ההוא שעזב אותי, ובתי הקטנה ואורחי מאמש ומה לוחשת במכולת השכנה ממול העוקבת אחר מוצאי ובואי ומה אומרים כל אוהבי ושונאי. גם אם יעידו כל ידידי מן "התנועה לצפצוף על דעת הקהל" באלות ובשבועות, כי להם באמת לא איכפת, אני, בתור אחת שלא איכפת לה – לא אאמין.

על כן ישנם כ"כ הרבה "אומרים מקצועיים": הקוראים בכתב היד (כירומנטים) והקוראים בתווי הפנים, המעיינים בקלפים ובקפה ואסטרולוגיה, ולהבדיל: פסיכולוגים ובוחנים פסיכוטכניים, פסיכיאטרים וגרפולוגים. אמרה לי חברתי ג'ודי: "כמה אנשים מנסים להיראות אחרת ממה שהם, והרי אנו אוהבים את מי שאנו אוהבים דווקא בזכות אותם צדדים באישיותם, שהם מנסים להסתיר". כיצד מבחינים בין תוך ופנים שקיימים בנו ובזכותנו? ובכן, אם מוותרים על הדרך הארוכה, הסובייקטיבית והאישית, ומבקשים דרך קלה ומהירה יותר – אפשר לפנות לגרפולוג.

גרפולוגיה – אבחנה מדהימה

הגרפולוגית חנה קורן, אישה צעירה וקורנת חמימות, מוכרת למאזיני, "גלי צה"ל" מן התוכנית "תרגיל בחמש אצבעות", בה היא מנתחת כתבי-יד אנונימיים של אנשים ידועים ובד"כ עומדת על זהותם מתוך הנתונים שהיא מגלה בכתב-היד. בנוסף לכך משמשת חנה יועצת ליחידים ולמפעלים, הנעזרים בשירותיה לצורך קבלת עובדים. בין היתר עוסקת הגרפולוגית בהכוונה מקצועית ובאיתור בעיות אישיות.

כשלב ראשון העמדתי את כתב–ידי למבחן – ושמעתי את כל מה שאני יודעת וגורם לי לשביעות רצון, ואת מה שאינו גורם לי לשביעות רצון ואינני רוצה שאחרים ידעו. אח"כ הכניסה אותי חנה קורן אל עולם מרתק של הגרפולוגיה (או ה"פסיכו גרפולוגיה", כפי שהיא מכונה לעתים) בו מחזיקים בדעה ש"כתב היד הוא הכתב של המוח".

גרפולוגיה היא מדע (לאלו המקבלים אותו כמדע) צעיר יחסית. דברי ימיה מתחילים בחיבור מדעי שהופיע ב-1622 ע"י פרופסור לרפואה ולפילוסופיה בבולוניה – קמילו באלדי, וכ-250 –נה אח"כ הצעידה קדימה איש הכמורה הצרפתי ג'אן מישון, שטבע גם את המונח: גרפולוגיה. על חנה קורן חביבים דברי קונפוציוס, שאמר: "הזהר לך מפני אדם שכתב ידו כקנה סוף ברוח".

העיתונאי יעקוב העליון, שהשתתף בתוכנית הרדיו, סיפר על חנה קורן: "חנה קלעה למטרה. היא הדהימה אותי כשאמרה, שאני ער לאי-צדק, אפילו אם אינו נוגע לי במישרין. כמו כן מצאה, שהתגובות שלי הן בלתי-צפויות ואני פסיבי בקשירת קשרים עם הבריות, מחכה שהם יעשו את הצעד הראשון". העליון, שנפגע ברגלו השמאלית במלחמת ששת הימים נדהם, לדבריו, מכך שחנה מצאה סימנים לכך בכתב-ידו. "היא מצאה שאני נכה בצידו השמאלי של גופי ושהדבר מתבטא בנו"ן הסופית שלי". לדבריו לא חידשה לו דבר אך היו בדבריה "חיזוקים לדברים שידע". עוד סיפר כי ביחסו לכירומנטיקה, אסטרולוגיה וכיו"ב הוא מגלה ספקנות, לא כן ביחס לגרפולוגיה.

מר מושה בן-ארצי הוא מנהל מחלקת כוח אדם בחברת ק.צ.א. (קו הנפט אילת-אשקלון), הנעזר בשרותי הגרפולוגיה, באמצעות חנה קורן לצורך קבלת עובדים לחברה. לדבריו נעזרת החברה בגרפולוגיה זה שנתיים והדבר מסייע בקבלת החלטה, בעיקר כאשר יש מספר מועמדים לתפקיד מסוים, אך גם לגבי קבלת תמונה על אדם שהוא מועמד יחיד לתפקיד. ממצאים שנתגלו בכתב-היד התבררו כנכונים, לדבריו. אדם האמור להיות ממונה על אחרים, בודקים את מידת התאמתו לעבודת צוות ואיך יתקבל ע"י האנשים שיהיו כפופים למרותו. כן נבדק יושרו האישי. בפגישתנו גם חנה קורן, ענתה על שאלתנו כי הגרפולוגיה איננה "מדע מדויק", וכי מתייחסים אליה בערך כמו אל רפואה ופסיכולוגיה. "זה לא פיסיקה ולא מתמטיקה, אבל בהחלט דבר מדויק".

– מי הפונים אל הגרפולוגיה ולשם מה, שאלנו. "הכל בכל מכל" – השיבה. – "בראש וראשונה, כאמור, מפעלים. אבל גם ועדות קליטה של קיבוצים, זוגות לפני נישואין ו...אמהות המוצאות בחדרי בנותיהן, 'מכתב התאבדות'". חנה מרגיעה אותנו ש"הן בדרך כלל אינן מתאבדות", אך ניתן לפי הפתק לעמוד על אופיין, על המצב הנפשי בו הן נתונות, מהי המצוקה שפוקדת אותנו וכיו"ב דברים, בהסתמך עליהם אפשר להציע פתרונות אפשריים וטיפול.

החוץ והפנים על פי הגרפולוגיה

כיצד יכול הגרפולוג לעזור לפונים פרטיים הנתונים במצוקה? "בעיקר ע"י הפנייה לטיפול מתאים", - אומרת חנה. אך לא רק ע"י הפנייה. באמתחתה של חנה מצויים סיפורים פיקנטיים רבים: "בחור אחד הגיע אלי כשהוא מצויד בחוסר בטחון בולט וברגישות מופרזת. הוא הקים מעין חומת בטחון ולא נתן לאיש להתקרב אליו, למרות שנראה פתוח וחביב. היו לו הרבה קשיי הסתגלות ובעיות קשות עם נשים. הסתבר, שאביו הוא 'אישיות' והוא כל הזמן היה בתחרות איתו, דבר שנתגלה בכתב ידו. הוא היה אומלל מפני שלא הכיר אנשים ולא יצא לבלות. שאלתי אותו: 'ומה יקרה אם תכשל'? וניסיתי לשכנע אותו שגם כישלון אפשר לתקן וזה לא סוף העולם. עבר חודש, ואז בא הבחור לקבל את הדו"ח ובאותה הזדמנות הביא כתב יד של חברתו החדשה. כעת הם עומדים להינשא ולדעתי, השיחה איתי עזרה לו. דוגמה אחרת: בחורה הביאה כתב יד של בחור, אליו הייתה קשורה באופן רגשי. הבחור נמצא בחו"ל והם ניהלו חליפת מכתבים. היא חשה שהוא השתנה, אך לא יכלה לעמוד על טיב השינוי. הבחורה הביא גם כתב יד שלו מן התקופה בה שהיה בארץ וגם מן התקופה בה היה בחו"ל. ספרתי לה על הבחור עליו דברתי קודם כדוגמא מעודדת, וכשחזרה אלי כעבור מספר שבועות סיפרה שיש לה ידיד חדש".

המסקנה של חנה קורן היא ש"זה עוזר. אני לא יודעת איך זה פועל. כנראה שכאשר מישהו שומע על עצמו דברים 'מבחוץ' זה פועל על 'הפנים'. אדם כאילו מציץ בראי, לפתע". לעתים מאתרת חנה אנשים העומדים בפני משבר וההיחלצות לעזרתם ברגע המתאים מונעת מהם פגיעה "ומקצרת את הדרך להתאוששות".

העיקרון הגרפולוגי אומר, שאין להיתפש בסימן יחידאי בכתב וממנו להסיק מסקנות. אם צורתה של אות מסוימת מגלה שהכותב אינטליגנטי – יש לחפש סימנים נוספים שיחזקו את ההנחה הזאת ורק אחרי שמתאסף סך מסוים של סימנים כאלה ניתן להוציא מסכנה.

במקרים רבים מוצאת הגרפולוגית דמיון בין תורת האותיות לתנועת גופו של האדם, יציבותו וכיו"ב, ומסיקה מכך על המצב בו נתון הכותב וקווי אופיו, שכן הגרפולוגים מאמינים שקיימת הגבלה בין צורת האותיות לבין מצבי הגוף וביטוייו. התורה בכללותה מבוססת על הגיון, ניסיון, אינטואיציה, הסתברות ועוד. כתב "מתוח" מעיד על מתיחות נפשית, וחנה תמהה כל פעם מחדש "איך אפשר שלא לראות את זה בכתב", הכוונה בעין בלתי מקצועית.

כתשעה סימנים בכתב ידינו מסגירים את מידת האינטליגנציה שלנו וכאן לא יועילו כל הניסיונות "להיראות יותר חכם". אם מתאמץ הכותב להיראות יותר חכם, להרשים את הגרפולוג בעזרת כל מני ניסיונות מאולתרים, בסופו של דבר מגלה בגרפולוג את הניסיונות, כמובן.

"אני לוקחת כתב יד ומסתכלת על השוליים הקדמיים, השוליים האחוריים, התחתיים, העיליים, הרווח בין האותיות, בין השורות, בין המילים. התלמידים שלי מופתעים כל פעם להיווכח שבששת השיעורים הראשונים אנחנו לא מדברים בכלל על אותיות – אלא על 'השטח' על חלוקת הדף. אח"כ מתחילים להתייחס לכתב: אל צורת הקשירה של האותיות, להפרשי האורך שבין האותיות. השורה מתחלקת ל-'ס–ט אמצעי', 'סרט עילי' ו-'ס–ט תחתי'. מנסים לבדוק באיזו מידה האות עולה למעלה או יורדת, אם האותיות צרות או רחבות".

מי היה מאמין שב"שוליים קדמיים רחבים" נתן למצוא מספר תכונות מתוך כ-30 תכונות אופי או גילויים אחרים שאותם הם מאפיינים: כושר ייצוגי, רשמיות, ואולי עבר כאוב ממנו מנסים לברוח ועוד ועוד. בשוליים ההולכים ומתרחבים אפשר לראות לעיתים התאוששות הביטחון העצמי, צורך בהבעה עצמית (בכתיבה, למשל,) ואילו באותם שוליים, בצורה אחרת, נגלה תוקפנות, אגרסיביות, רתחנות. ושוב מזהירה חנה "שלא להיתפס לאחד מאלו, כי זה עלול להטעות". אחרי שמפרקים את הכתב לגורמים, נוכחים לדעת שבעצם "בכול אדם יש מן הכול: טוב לב ורוע לב, אופטימיות ופסימיות וכו', ואין בכך סתירה".

לדבריה של חנה יש לערוך בשלב זה סטטיסטיקה ולאות מה שוקל יותר ולאן נוטה הכל. קורה גם מצב של "שיווי משקל", כלומר: שתי תכונות מנוגדות דומיננטיות באופיו של הנבדק במידה שווה (כגון טוב לב ורוע לב, אופטימיות ופסימיות, בטחון וחוסר בטחון). כאן באים לעזרת הגרפולוגית האינטואיציה והניסיון העשיר שקנתה. נוסף לכך, היא פונה לרבדים עמוקים יותר, כגון: ההתייחסות אל ההורים, הרקע הכללי, התא המשפחתי.

לכתבה "גרפולוגיה – הכתב של המוח" בגרסה הסרוקה >>

גישה לאנשים על פי הגרפולוגיה

– האם כל אחד שלמד גרפולוגיה להפוך לגרפולוג, או במילים אחרות: מהו גרפולוג טוב? "צריך חריפות שכלית" – היא משיבה ומוסיפה: "וכן צריך אספקטים רחבים של תפישה. נדרשת הרבה אינטואיציה, למרות שאסור להשתמש בה הרבה". חנה מעידה על עצמה שהיא תופסת דברים בדרך אינטואיטיבית ואח"כ מאמתת אותם בעזרת הטבלאות שברשותה, המחקרים, המכשירים. עוד צריך הגרפולוג הטוב להיות מצויד "בגישה מוכשרת לאנשים" לאנשים: "צריך לדעת מה להגיד למי ואיך, עד היכן מותר להגיע – וגם זה רואים בכתב–היד. לעתים מגלה הכתב התפתחות מסוימת אצל הנבדק, בעיקר על-פני תקופה ארוכה: נניח שחלה אצלו התאוששות מסוימת והוא נעשה פתוח יותר ומשתחרר ורגיש פחות לביקורת, ואז אפשר בשלב מתקדם לגלות לו דברים שלא ניתן היה לגלות לו מוקדם יותר". חנה בטוחה במידת הדיוק הגבוהה, שאליה אפשר להגיע בניתוח גרפולוגי טוב. על השאלה: "האם היו לך פעם טעויות? "היא עונה "בלא" החלטי. – ממה בכול זאת יכולה לנבוע טעות של גרפולוג? "אולי מבדיקה בלתי מספקת, או מפזיזות, מחוסר התייחסות לפרט זה או אחר", – אומרת חנה. – "אבל אסור שזה יקרה".

- אילו דברים חיצוניים העוברים על האדם ניכרים בכתב ידו ואילו אירועים פנימיים- התפתחות, מצב רוח מסוים בו היה נתון הכותב, עייפות? והאם כתב היד יכול "לשקר", אם מאוד משתדלים? "משברים, שינויים, התפתחות, התקדמות, נסיגה – כל אלה ניכרים בכתב היד, אך הם אינם משנים את הדברים הבסיסיים באישיותו. אם רמתו האינטלקטואלית של הכותב היא גבוהה, לדוגמה, הרי אין זה משנה מהם הדברים המסוימים שהשפיעו עליו במצב נתון – האינטלקט ניכר בכתב בכל מקרה".

בקשר לאפשרות "לשקר" בכתב היד מספרת חנה מניסיונה: "בא אלי בחור שהייתי צריכה לקבוע את מידת מהימנותו. זו בדיקה המורכבת מ-15 סימנים. לכל אחד מאיתנו יש בין 3–1 סימנים לחוסר מהימנות, כי הרי כולנו קצת מבלפים. אם מישהו שואל אותי: 'מה שלומך'? ואני משיבה ב-'טוב' למרות שאין זה כך – הרי שבילפתי קצת, לא? אנשים סגורים מסתירים הרבה דברים, לא משום שאינם מהימנים, אלא משום היותם עצורים ומפנימים דברים מסוימים. נטייתנו לבלופים הקטנים מתגלה בסימן אחד או שניים לחוסר מהימנות, המתגלה בכתב ידינו. לתופעה בפני עצמה אין כל ערך, אך מארבעה סימנים ומעלה זה יכול להיות משמעותי יותר. חמישה סימנים הם כבר 'אור צהוב'. אין זאת אומרת שהאיש הזה ילך לפרוץ קופות, אך יש להניח שיהיה לו קצת קשה לעמוד בפני הפיתוי. שישה סימנים ומעלה – הבעיה מחריפה. השיא שמצאתי הוא 10 סימנים ואינני חושבת שיש מישהו המתהלך חופשי עם יותר מעשרה סימנים לחוסר-מהימנות.

"ובכן, מצאתי אצל הבחור ארבעה סימנים והוא הודה שהוא קצת מבלף לפעמים ואמר לי: 'אם מאוד ארצה למקום עבודה ואגיש את כתב ידי ונניח שלא ארצה שתגלי שאני רמאי – אז אכתוב בכתב מאוד יפה ולאט'". – חנה צוחקת ואומרת: "השבתי לו: הסימן הבולט ביותר לחוסר מהימנות הוא כתב איטי. הסימן השני הוא 'תבנית בית-ספר' של הכתב, והרי לך כבר שני סימנים מבלי שידעת מה אתה עושה".

גרפולוגיה יכולה לאתר מחלות

לחנה קורן תחום התמחות מיוחד לה: היא מסוגלת לאתר עפ"י כתב-היד אזורי רגישות בגוף, כגון אזורים שנפגעו בתאונה, או במחלה וכן אזורי נכות (זאת מבלי לראות את הנבדק, אלא את כתב ידו בלבד). לדבריה, הגיעה אל הגילוי במקרה:"זה היה אחרי מלחמת יום כיפור. בקרתי אצל חיילים פצועים וביקשתי שיגישו לי כתבי יד מלפני הפציעה וכתב יד מן התקופה האחרונה, כדי לעמוד על מצבם הנפשי. החיילים קיבלו את הניסיון בהתלהבות. אצל אחד מהם גיליתי בכתב–היד, שבאות קו"ף קו קטן בהשוואה לקו"ף חסר בכתב ידו לפני הפציעה. הוא שכב במיטה ואי-אפשר היה לראות את מקום הפציעה. שאלתי אותו אם קטעו לו חלק מרגל שמאל ותשובתו הייתה חיובית. אני הייתי בהלם. אספתי מיד כת–י-יד נוספים ואצל כל אחד מהם מצאתי את אזור הפגיעה. אח"כ חקרתי את זה וביססתי את הממצאים והסתבר לי, שאני מסוגלת לגלות מחלה עוד בתקופת הדגירה, לפני שהיא מתגלה. זה מופיע בד"כ שבוע עד שבועיים לפני התגלות המחלה. קורה שאני אומרת לאנשים, שיש להם רגישות באזור הגרון – ואח"כ הם מטלפנים לספר לי שכישפתי אותם, אחרת איך ניתן להסביר את הצטננותם"? אגב, בחוברת גרפולוגיה שנתפרסמה באמריקה גילתה חנה, כי גם שם עמדו על הקשר בין מחלות ומצב פיסי לבין כתב היד.

- באיזה גיל מתגבש כתב היד ומהו הגיל הצעיר ביותר של הכותב, שהניתוח הגרפולוגי תקף לגביו?

"אפשר לראות קווי אופי כבר בציורי ילדים, אך הם עדיין אינם מגובשים. אך זה גיל חשוב ואני תמיד מלמדת להתייחס לסימני אזהרה בעיקר. ישנם למשל אזורי-אם בציור ואזורי אב. גננת הלומדת אצלי סיפרה על ילד המצייר באחרונה בצבעים מסוכנים (אדום ושחור) וכן בית מימין ובית משמאל. התגלה שהוריו נפרדו והוא התלבט עם מי מהם להישאר. קשה לגלות בציורי ילד פוטנציאל, כישורים, כושר טכני, אך מצבי חרדה או ציפיות מאחד ההורים וכיו"ב ניתן לגלות. אזור-אב-ריק לגמרי מוכיח לעתים על אכזבה כלשהי ממנו. אם השוליים האחוריים הרחבים בכתב-יד בוגר מעידים לעיתים על בריחה מזיכרונות והקדמיים מרמזים על מבט לעתיד, הרי התכווצות הילד באזור המרכזי על הציור יכולה לגלות בריחה מן העבר ופחד מפני העתיד – זה הזמן לבוא לקראתו ולתמוך בו. בכתה ב' כבר אפשר לראות ע"פ כתב-היד התייחסות להורים, אותיות עולות ויורדות וכיו"ב סימנים אחרים. ניתן לגלות תוקפנות כלפי אחד ההורים. חשוב שלמורים יהיה ידע בגרפולוגיה וכדאי שידעו שבשום אופן אין לכפות על ילד לכתוב בצורה שאינה מתאימה לאישיותו".

לימוד גרפולוגיה

לדברי חנה ישנם שרלטנים במקצוע, למרות שזה די קשה כי "בעשר הדקות הראשונות של הניתוח הגרפולוגי המנתח חייב להוכיח את יכולתו". אין קורסי הסמכה לגרפולוגיה, לא לימודים אקדמאים, לא הכרה רשמית בגרפולוגים, וככול הידוע, גם לא חוקים המגבילים את העוסקים בכך. לחנה עצמה אין השכלה פורמאלית במקצוע והיא גם אינה מסתירה זאת. "להיפך, אני גאה בזאת. בעצם, למדתי כימיה, והגרפולוגיה הייתה בשבילי תחביב. הייתה לי הפתעה לגלות שאני רואה בכתב-היד דברים שאחרים לא רואים". חנה החלה בלימוד אוטודידקטי מילדות. הקורס שלמדה בו היה מאכזב ולכן השלימה את הידע וההתמחות בקריאת כל חומר כתוב על גרפולוגיה ובניתוח כל כתב יד שנקרה לדרכה.
כיום היא מלמדת עתודה של תלמידים חובבים באוניברסיטה העממית ו...ב"בית אבא חושי" בחיפה. "המצחיק הוא, שתלמידי מקבלים בגמר הקורס תעודה בה מצוין שהם סיימו קורס בהדרכת חנה קורן – ולי אפילו זה אין. כלום, ממש כלום".

לכתבות נוספות בנושא גרפולוגיה ב'את' >>