|
פורסם ב"את": ב1994
היי ספונטנית, טבעית!
נירית החליטה להגיש את מועמדותה לפקידת קבלה בבית מלון. ניסיונה, הופעתה ונימוסיה היו מרשימים והיא נבחרה מבין שלוש מועמדות אחרות להישלח לבדיקה גרפולוגית. במבט ראשון, כתב ידה עשה רושם אסתטי ונעים, אך היה בו משהו איטי, הססני ואפילו מתחנחן. ככל שהתעמקנו בבדיקה, קיבלנו יותר ויותר תוצאות סותרות ופער בין הופעתה החיצונית להרגשתה הפנימית. כמו כל גרפולוג מנוסה, גם אנחנו לוקחים בחשבון שכשאת כותבת לבדיקה גרפולוגית, את לובשת את בגדי השבת שלך ומנסה לעשות את הרושם הטוב ביותר. זוהי כמובן תופעה טבעית, ואנו מודעים לה ולוקחים אותה בחשבון בזמן השקלול הסופי. בדיוק, כפי שמצופה ממך להגיע לראיון מסודרת, לבושה יפה ועליך להשקיע בעצמך קצת יותר מאשר ביום-יום.
וזה כתב היד שקיבלנו:
ונחזור לנירית. ככל שהפער בבדיקה גדל והופיעו תכונות כמו העמדת פנים וחוסר-כנות, שלא התאימו לאישיותה-התחזקה המסקנה שלנו שנירית פשוט הגזימה בניסיונה להרשים ואף העתיקה כנראה שוב ושוב את הטקסט (תנועה המורידה מטבעיות הכתב ועושה אותו סינטטי וחסר חיות).
|
. |
לכתבה "היי ספונטנית, טבעית!" בגרסה הסרוקה >>
בסופו של דבר, ביקשנו כתב יד נוסף כתוב בצורה טבעית וספונטנית (כפי שאנחנו בדרך כלל מבקשים). והנה נתגלתה בפנינו נירית האמיתית: זריזה, טבעית, ספונטנית, עירנית ולבבית. עריכת חוות הדעת הייתה הרבה יותר קלה, כמובן יותר מדויקת ואפילו... הרבה יותר מחמיאה לכותבת.
וזה כתב היד השני:
לעיתים קרובות, אנחנו נתקלים בכתבי יד של מועמדים לעבודה המגזימים בניסיונם להרשים. בסופו של דבר, ניסיונות אלה עלולים להיות בעוכריהם והם פשוט יופיעו כמעמידי-פנים, איטיים ונוקשים. המסקנה היא, ככל שתכתבי בצורה יותר ספונטנית, חוות הדעת תהיה הן מדויקת יותר והן מחמיאה לך יותר.
חנה קורן, מכון לגרפולוגיה מעשית
|
