|
הקדמה:
זהו מאמר מאת אהוד אשרי, העוסק בתוכניות ייעוץ טלוויזיות כמו זו של אודטה בה מופיעה הגרפולוגית חנה קורן.
בלילה התעוררתי מסיוט: ישבתי באולפן פרחוני, מימיני הגרפולוגית חנה קורן עם כתב היד שלי, משמאלי אודטה במחשוף מרוצף מחרוזות, והיא מתקרבת אלי בחיוך חרמני והופ, צובטת לי בפטמה וצורחת – איזה כיף! הוא הרשה לי! איזה מקסים! בוא ננסה עוד פעם!
נכון מפחיד? זה בדיוק מה שקרה למיקי שמו, בשלן התוכנית, חתיך עולמי ומוקד כיסופיה הגלויים של המנחה המקסימה והמהממת. מיקי דנן התייצב לתוכנית בחולצת רשת שחורה שחשפה שרירי חזה מעוצבים להפליא ושרירי קיבורת שרק מתבזבזים במטבח. אודטה, שיכולה להיות אימא שלו, לא יכלה להתאפק. "אנחנו נתחיל בהטרדה מינית קלה", הודיעה, ולפני שמישהו הספיק לזוז זינקה אל שמו וצבטה לו בפטמה. השף החצי-ערום לא ידע איפה לקבור את הזיתים שלו. אבל אודטה לא גמרה. "איזה כיף, הוא הרשה לי", צווחה באושר, "אני איהנה מזה שוב! ושוב הסתערה, הפעם לדגדג אותו בחזה. אימא'לה. דודו טופז מופנם לידה.
כן, מקסימים שלי, ברוכים הבאים לעולם המופלא של אודטה. תשכחו מכל המחשבות השליליות ותתקרבו אלי. כאן באים לכייף. כאן מוכרחים להיות שמח. כאן תרגישו חיוביים, נפעמים ונורא מאושרים. כי העולם הוא לא מה שחשבתם. העולם מלא בריכות נוי ביתיות (3,000 שקל האחת), קריסטלים רוחניים נוצצים, תבשילים נימוחים ושפים הורסים. העולם הוא חיוכה מלא הקלוריות של הפיה הטובה אודטה (הדומה דמיון מפתיע לפיה המרושעת של "שרק"). אפילו חנה קורן לא מפחידה כמו שחשבתם. היא תסתכל על כתב ידכם ותספר לכם כמה אתם נפלאים, יצירתיים, רגישים ומלאי נתינה. כן, אתם! לא כמו פרויד, שהיה קמצן חולני ומגעיל (אודטה בתגובה: "איחסה! לא פלא שהיה מתוסבך מינית! אף אחת לא רצתה להיות אתו!"). ובטח לא כמו היטלר; שהיה קמצן רגשי ושתלטן (אודטה בתגובה: "יימח שמו וזכרו! תקחי את הדף הזה ממני!").
כן, יקירים שלי, זאת הרמה. וזה נעשה דביק יותר ויותר מרגע לרגע. מתקשרת הצופה נרקיס. כן, יקירה, קורנת אודטה. רציתי להגיד שיש לך תוכנית מד-הי-מה, אומרת נרקיס. אודטה מוחאת כפיים: "איזה כיף!". מתקשרת ויקי. תוכנית מק-סי-מה! מחיאות כפיים סוערות. ממש מרתון של אם-איי (מקסימים אנונימיים). ושאף אחד לא יעז לדבר פה על כישלון. אודטה תנזוף בו מיד: "אתם נותנים אובר-רייטינג לכישלון! מה קרה? כישלון נותן לנו הרבה יותר מהצלחה!".
עכשיו תורו של גנן הילדים עידן נצר. הוא מדגים יצירות אבסטרקט של ילדי הגן. אודתה נמסה: אוי, זה חמוד! אבל נצר ממהר להזהיר: "אסור לשאול אותם מה זה!". אודטה הרוסה: "איזה חכם! שמעתם? לא לשאול אותם מה זה!"
מי צופה בכול הזבל הסכריני הזה, שנמרח על פני שעתיים? ולמה זה לא משודר בשעות הבוקר הנידחות, מקומן הטבעי של כל האודטות? וכמה יחצ'נות וקידום עצמי יכולה תוכנית אחת לשאת? סצינת "בקרוב" שלמה של "ER" לקראת השידור הערב? מה-זה הגזמתם.
במחשבה שנייה, אולי הגזמה זה כל הסיפור. אולי מאחורי כל הגוזמאות והסופרלטיבים מסתתרת בעצם פרודיה סמויה ומתוחכמת על כל תעשיית ה"לייף סטייל" וה"לז'ר" שמשתלטת על התקשורת. וגם על שיגעון הניו אייג'. ותוכניות הייעוץ. ותוכניות הבישול. ומגיפת הפרומואים. הכול. אין אפשרות אחרת – אודטה עושה את הפרודיה הטוטלית. ואנחנו לא ידענו.
לכתבות נוספות בנושא גרפולוגיה ב"הארץ" >>
| 
