|
"דמות מעוותת, המחפשת ללא הרף מפלט מפני הפרעות, חרדות, תחושת קיפוח וקושי למצוא את מקומו בחברה ולהוכיח את עצמו בדרך קונבנציונלית". כך עולה מניתוח גרפולוגי של כתב ידו של הרוצח יגאל עמיר.
הגרפולוגית חנה קורן ניתחה את כתב ידו של הרוצח, כפי שנלקח מכרטיס עובד שבועי מתקופה שבה שימש מאבטח במחנה קיץ לילדים של הקרן הקיימת ישראל. קורן ציינה, כי בשל מיעוט החומר אין אפשרות לבצע בדיקה גרפולוגית מעמיקה.
בכתב ידו של יגאל עמיר, קובעת קורן, "יש סימנים רבים לתחושת נחיתות קשה, שמלווה אותו מהעבר וצורך אובססיבי להוכיח את עצמו כאדם מיוחד ללא התחשבות בחברה. נראה כי לכותב נטייה חריפה לברוח לעולם דמיוני, שבו הוא מסוגל להתקיים בלי לחוש קיפוח או נחיתות. רק פעולה קיצונית, שתראה לעולם את "ייחודו", יכולה בעיניו להציל אותו מהקיפוח, הייסורים הכבדים מנשוא והניכור שחווה. לתוצאה אין שום משמעות, כיוון שהיא כלל לא קיימת בעולם הדמיוני שיצר לעצמו.
בתקופת הכתיבה, לפני כשנה, ניכרת תחושת מחנק קשה וצורך להגן על עצמו מפני הסביבה. הוא חש כמי שגבו אל הקיר, והוא מחפש הקלה לעצמו על ידי הטלת "חרם נגדי" תוך פרישה מהחברה ונטייה לטפח "פולחן", שיעסיק את נפשו הסובלת בתוכנית שתוציא לאור את "ייחודו".
האינטליגנציה הגבוהה שלו בשילוב עם התפתחות רגשית לקויה, תחושות הנחיתות ותפיסת מציאות מעוותת, יצרו אדם שכלפי חוץ מופיע כאדם אינטליגנטי, שקול ובעל כושר ניתוח, אך למעשה מתחת לפני השטח מסתתרת דמות מעוותת, נוקשה וקיצונית".
לכתבות נוספות בנושא גרפולוגיה ב'ידיעות אחרונות' >>
|
