בשנים האחרונות, חדרה הגרפולוגיה לתחום ההשמה התעסוקתית. היא עשויה לשמש ככלי לאבחון עובדים, לסייע בהכוון התעסוקתי ואפילו ללמד אותנו אודות השותף העסקי. עד כמה הגרפולוגיה היא כלי אובייקטיבי, איך מתבצע האבחון הגרפולוגי, ומה הן העלויות של שירותי הגרפולוגים?
יוסי קירשטיין
גרפולוגיה היא שיטה לאבחון מאפייני אישיות על-פי כתב יד. הגרפולוגיה נעזרת בצורת האותיות, נטייתן, גובהן, ריווחן, וכד', ומספקת אבחון, על בסיס הטענה שלמאפייני כתב מסוימים יש קשר ישיר לתפקודים מנטאליים לא-מודעים. לטענת הגרפולוגיה, כתב-היד של האדם משקף את אישיותו.
ראשיתה של הגרפולוגיה המודרנית בצרפת של מחצית המאה התשע-עשרה, כאשר אנשי "אסכולת התווים" טענו, כי הם מסוגלים לזהות תווי אישיות על פי תכונות מסוימות של כתב היד. התפתחות נוספת חלה עם צמיחת "אסכולת הגשטאלט", בגרמניה, בשנת 1910. אסכולה זו גרסה, כי בנוסף לתכונות של כתב היד יש להתייחס למכלול שהוא יוצר, וכי על מנת לנתחו יש לעשות שימוש באינטואיציה. בשנת 1929, שילב באנקר בין שתי השיטות, ויצר את שיטת ה-"גרפואנליזה" (ניתוח כתב היד).
העדר ביסוס כלשהו לטענות הגרפולוגיה, והתעלמות מכלים סטטיסטיים השוואתיים שפותחו אז, הותירה את העיסוק באותה תקופה בתחום "אומנויות הקרקס" – בין כוכה של היידעונית לבמת מוכר תרופות האליל. במהלך שנים מאז, השתפר דימוייה של הגרפולוגיה במידה ניכרת. גם כיום, הגרפולוגיה אינה מוכרת כמדע. למרות זאת, גרפולוג יכול להתקבל כעד מומחה בבית המשפט ונתפס כמומחה לכתב יד, בייחוד בעניין מידת האוטנטיות של מסמכים. הגרפולוגיה חדרה, בין השאר, גם לתחום ההשמה התעסוקתית. במספר מדינות, ביניהן ישראל, הפך השימוש בגרפולוגיה לאחד מכלי האבחון התעסוקתי הנפוצים.
הגרפולוגיה ככלי לאבחון ולהשמת עובדים
על מנת לבצע אבחון לצורך השמת עובדים, יידרש המעסיק להעביר לגרפולוג נתונים שונים, בהתאם לאופי האבחון הנדרש. בכול המקרים נדרש המעסיק להעביר לגרפולוג פרטים אישיים אודות המועמד, כגון: מין, גיל, מצב משפחתי, השכלה, מקצוע, ציון היד הכותבת ומקבלות פיסיות וכן דוגמת כתב יד. דוגמת כתב היד, שנדרש המועמד למסור, נעה בהקיפה בין עמוד אחד לשישה עמודים. לעתים, נדרש המועמד לכתוב את קורות חייו. במקרים אחרים. כתב יד, המבוסס על העתקת קטע, אינו שימושי עבור הגרפולוגים, משום שבעת תהליך ההעתקה ההפסקות בכתיבה אינן טבעיות. הפסקות אלה לא משקפות את הקצב הטבעי של הכתיבה, ולא את הרווחים שהכותב נוהג ליצור. כמו כן, נדרש הכותב לכתוב בעט כדורי, על מנת שהגרפולוג יוכל לנתח את לחץ הכתיבה.
|
הגרפולוג אהרון קריצר מספר לנו, שעבור חלק מלקוחותיו הוא מפרסם מודעות לאיתור מועמדים, ומבצע את תהליך המיון מראשיתו.
את המיון הראשוני הוא מבצע על סמך תחושות ראשוניות. קריצר משתמש גם במבחנים פסיכולוגיים נוספים. הוא מבקש ממועמדים לעבודה לצייר "ציורים השלכתיים": המועמד מצייר עץ, איש, וכד'. ההנחה, העומדת ביסוד הדברים, הוא שציור הפריטים הללו כולל מפתחות להבנת תפישתו העצמית ואת תפישת האחר של המועמד. קריצר מתבסס בעבודתו על אינטואיציה, ולדבריו: "כלי מרכזי הוא אינטואיציה, כמו אצל כל מי שעובד עם אנשים". גרפולוגים אחרים טוענים לאובייקטיביות: כרמלה שגב, גרפולוגית ופסיכולוגית, רואה בגרפולוגיה כלי ניתוח אובייקטיבי, שאינו מושפע מהופעה חיצונית, היסטוריה אישית וכד'. לדברי חנה קורן, עבודתה כגרפולוגית מבוססת על כללים בלבד, ולא על אינטואיציה, כשמסייע לה ניסיון רב בהכרת כתבי יד. |
