ואחרונה חביבה, PC - ששלחה לנו שרבוט וגם כתב יד, מה שמאפשר ניתוח מעמיק יותר.
השרבוטים של Pc יפים, מוקפדים ומדויקים מאוד. התכונות שמשתקפות בשרבוט מופיעות גם בכתב היד, שגם הוא מסודר מאוד, נקי, מאורגן ואפילו מנוקד, מה שמלמד על צורך בדייקנות והקפדה על פרטי הפרטים.
אלא שלפעמים, מרוב הקפדה על פרטים, קשה לה לראות את התמונה הכללית והיא "טובעת" בפרטים הקטנים.
הנטייה לצייר פרחים משקפת גישה רומנטית לחיים, נאיביות מסוימת, רכות ותפישת עולם ילדותית ונשית (ראיתם הרבה גברים, במיוחד מצ'ואים, שיציירו פרחים כאלה?).
גם כתב היד מלמד על נטיות אסטתיות מפותחות, על רגישות לצורה ועל צורך בסביבה נעימה.
אם נתבונן ב"נגטיב" של הכתב, ונבחן את האזורים הלא כתובים, נגלה שיש שטח לבן נרחב. הרווחים בין השורות רחבים מאוד, ומשקפים צורך במרחב ובפרטיות. לעיתים קרובות נגלה רווחים כאלה אצל "בנים יחידים" ומפונקים.
הגודל כן קובע
כתב היד של פ.א, קוראת "תפוז", מלמד על צורך לזכות בהכרה
פ.א שואלת במכתבה מה המשמעות של אותיות ראשונות גדולות. ובכן, האות הראשונה בכל מילה מייצגת את ה"אני", ומקבילה בכך לאות "i" באנגלית.
ככל שהאות הראשונה גדולה יותר, כך יש לכותב/ת צורך חזק יותר לזכות בתשומת לב. לפעמים זה צורך בלתי פוסק במחמאות, ולעתים התופעה משקפת צורך לעמוד על במות. אות ראשונה גדולה, גבוהה או בלחץ חזק יותר, נמצא בכתבי יד של מורים, מרצים, עורכי דין ושחקנים.
אנשים שאוהבים להופיע וזקוקים לקהל סביבם יכתבו אות ראשונה מובלטת ברוב המילים, ואילו אצל אנשים נחבאים אל הכלים, או חסרי ביטחון מול קהל, סביר להניח שנראה אותיות ראשונות קטנות.
לגבי הכתב של פ.א: ניתן לראות בו עריכה אסתטית מאוד של הדף, ארגון הרמוני ורווחים תואמים בין המילים ובין השורות. שולי הסיום ישרים מאוד, ויוצרים לכתב מעין "מסגרת", כמו לתמונה.
תופעות אלה, יחד עם אות ראשונה גדולה, מלמדים על אישה שמקפידה מאוד על הופעתה החיצונית, רגישה ליופי ולאמנות, ובעלת צורך להוכיח את עצמה ולזכות בהכרה, הן באשר להופעתה החיצונית והן בתחום היצירתי.
