הגרפולוגיה זוכה לדימוי אמין, אף שמעולם לא הוכחה כשיטה מדעית. בספרו "מכונת השקר", מפריך פרופ' גרשון בן שחר את המיתוס וטוען כי בעצם אין כל הבדל בינה לבין האסטרולוגיה. אז איך זה שהגרפולוגיה היא עדיין הכלי הנפוץ ביותר בארץ לאבחון מועמדים לעבודה?
אם היחס של רובנו לשיטות הפופולאריות לאבחוני אופי ואישיות כמו קלפי טארוט, קריאה בקפה או אסטרולוגיה נע בין ספקנות מוחלטת לאמביוולנטיות, הרי שהיחס של רוב האוכלוסייה לגרפולוגיה שונה בתכלית. המיתוס הרווח הוא שתורת האבחון של כתב היד היא שיטה אמינה וכלי לגיטימי וחשוב לאבחון.
אבל אם תשאלו את פרופ' גרשון בן שחר, הרי שמבחינתו אין הבדל בין קריאה בקפה, לגרפולוגיה או לפוליגרף. בספרו החדש "מכונת השקר", הוא שם לו למטרה להסביר מדוע השיטות הפופולאריות הללו לניבוי העתיד ואבחון האישיות אינן מדעיות ואינן עומדות בשום קריטריון של מחקר מדעי מקובל ולכן גם לא ניתן לסמוך עליהן.
בן שחר, שעמד בעבר בראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים והיה נשיא האוניברסיטה הפתוחה, התמחה באבחון מידע באמצעות תגובות פיזיולוגיות. ב"מכונת השקר" (שכתב יחד עם רעייתו מריאנה בר וראה אור בהוצאת "מטר") הוא מקדיש פרק שלם לגרפולוגיה.
מדובר בשיטה הנמצאת בשימוש כבר מן המאה ה -17, ואשר צברה לה שוחרים רבים במהלך ההיסטוריה. את ההנחה הבסיסית שכתב היד עשוי להכיל מידע על הכותב, פרופ' בן שחר אינו פוסל, משום שגם הפסיכולוגיה הקלינית והפסיכיאטריה רואות בתגובות שלנו לסביבה (מוטורית ומילולית) ביטוי של האישיות. כתב יד מרושל, לכן, עשוי להעיד עד אדם מרושל (אם כי גם על דיסלקציה או בעיית קשב), וכתב יד מסוגנן עשוי לרמוז על כשרון אומנותי. אבל אין בעיניו כל דרך לאבחן תכונות מורכבות כמו יושר, אמפטיה, כושר מנהיגות, אלטרואיזם ונטיות סדיסטיות או אנוכיות באמצעות כתב היד. העובדה שכתב היד הוא ייחודי אינה מוכיחה לטענתו, שהוא קשור לתכונות אופי כאלה או אחרות, ממש כפי שטביעות אצבע ייחודיות אינן קשורות לתכונות אישיות.
לדבריו של פרופ' בן שחר, השימוש בגרפולוגיה כחלק מתהליך מיון עובדים על יד מנהלי כוח אדם וחברות השמה לא צומצם גם אחרי שמומחים בפסיכולוגיה ארגונית ומשאבי אנוש פיתחו מבחני אינטליגנציה, מבחנים לבחינת כישורים בתחום המילולי והמתמטי, מבחני אישיות ודרכים מובנות לראיין מועמדים לעבודה. להערכתו בשנת 1979 – תקופת הפריחה של הגרפולוגיה – היו בארצות הברית יותר מ 3,000 חברות שהשתמשו בניתוח כתבי יד כדי למיין עובדים ואילו באירופה 85% מהחברות השתמשו בגרפולוגיה, כיום להערכתו המספרים נמוכים יותר.
ובאר.? פרופ' בן שחר מעריך שמדובר בכלי הנפוץ ביותר למיון מועמדים לעבודה וגם לקבלה למקומות יישוב כמו מושבים וקיבוצים. למרות זאת, אגב, ניסיונותינו לראיין מנהל כוח אדם וחברות השמה, המשתמשים בגרפולוגיה – נענו בשלילה (ראו בוקסה). פרופ' בן שחר טוען שרבין מהם לא טורחים לשאול את עצמם האם יש בניתוח גרפולוגי ממש, ומעדיפים להמשיך להשתמש בו כדי להסיר מעצמם אחריות במקרה של טעות חמורה בגיוס עובד.
ואלה החולשות העיקריות של הגרפולוגיה שעליהן מצביע פרופ' בן שחר (בהסתמך
על שפע מחקרים שהוא מצטט, שלדבריו מוכיחים כי אין לגרפולוגיה יכולת לנתח את אישיותו של הכותב או לנבא את תכונותיו).
קשה לבחון בעזרתה תכונות מורכבות
תכונות כמו יושר, אמפתיה, אחריות וכו' הן תכונות מורכבות ויש להן ביטויים שונים בהתנהגות, ומאחר שאנשים עלולים להיות ישרים במצב אחד (למשל בעבודה) ורמאים במצב אחר (למשל בבגידה בנישואין) או לנהוג ביושר מוחלט רוב חייהם אך להתפתות לרמאות בעת מצוקה כלכלית קשה, קשה לתאר אדם במונחים מוחלטים וחד משמעיים.
אי אפשר לכמת תכונות בצורה אובייקטיבית
דו"חות גרפולוגיים כתובים לרוב בשפה חופשית, שאינה מאפשרת כימות של התכונות, לא ניתן לתת ציון מספרי לרמת היושר, הפתיחות, הנאמנות וכו', לכן אין קריטריון אובייקטיבי שעל פיו אפשר לבחון את הניתוח.
כתבי היד לרוב כוללים קורות חיים של המועמד
רוב הגרפולוגיים דורשים עותק של קורות חיים בכתב יד, ומתוכו אפשר לשאוב מידע רב על הכותב: השכלה, רקע מקצועי והתמדה במקומות עבודה- כל אלה יכולים לנבא הצלחה מקצועית, למשל, בלי קשר לבחינת כתב היד.
טקסטים ספונטניים מסגירים מידע
כשמועמדים מתבקשים לכתוב טקסט ספונטני (שלא מועתק מספר או עיתון) יכול הגרפולוג להסיק עליהם דברים רבים,כמו למשל, הכושר המילולי, יכולת ההמצאה והדמיון שלהם, אוצר המילים והשכלתם הכללית. כל אלה משפיעים בוודאי על הניתוח לא פחות מצורת האותיות.
אפקט ברנום
מדובר באפקט שבו אנשים נוטים להסכים עם הערכות אישיות שניתנות להם, למרות שמדובר בתיאורים מעורפלים וכלליים, שיכולים להתאים כמעט לכל אחד באוכלוסיה.
"אנשים מאמינים לגרפולוגיים כמו שהם מאמינים למיסטיקנים" אומר פרופ' בן שחר. "נוח להם להאמין כשאומרים עליהם דברים חיוביים והם מעדיפים להתעלם מהאפשרות שאין לזה כל בסיס במציאות".
אין צורך ברישיון
העיסוק בגרפולוגיה אינו מעוגן בחוק, העוסקים בו אינם נדרשים לעבור הכשרה מסודרת ולהוכיח יכולות ביצוע מחקר כמו, למשל העוסקים בפסיכולוגיה.
חיבור בין העין, המוח והיד
הגרפולוגית חנה קורן: בעזרת הגרפולוגיה אפשר לזהות סימני אזהרה, שלא יופיעו באף אבחון אחר.
חנה קורן, אחת הגרפולוגיות המוכרות ביותר בארץ, עסקת בניתוח כתב יד מראשית שנות ה – 70. לדבריה היא ניתחה במהלך השנים מאות אלפי כתבי יד שונים, וקהל הלקוחות שלה, הכולל לדבריה בנקים,חברות ומוסדות גדולים, רק הולך וגדל. לדבריה הגרפולוגיה עדיין פופולאריות מאוד בתהליך מיון עובדים, כיוון שמדובר בכלי שיכול להצביע על סימני אזהרה שלא יופיעו בשום צורת אבחון אחרת.
יצוין כי לאחר שלא הצלחנו לשכנע מנהלי כוח אדם להתראיין ולספר מדוע הם משתמשים בגרפולוגיה, ביקשנו מקורן הפנייה ללקוחותיה בארץ שימליצו על השיטה, אבל גם הם לדבריה לא היו מעוניינים להתראיין.
קורן מגנה בלהט על הגרפולוגיה. "אני מכירה את הטענה שגרפולוגיה אינה מדעית, אבל יש מחקרים שמוכיחים את ההיפך. זו שיטה יעילה מאוד, וככל שיחקרו אותה יותר לעומק יגלו עד כמה היא מדויקת. כתב היד הוא חיבור של העין, המוח והיד – התוכן נוצר במוח, היד מבצעת והעין עוקבת אחריה. כתב היד מכיל כל כך הרבה סימנים שיש לשים לב אליהם, וכשאני מאבחנת תכונה, זה נעשה על פי עשרות תכנות של כתב היד".
רובנו מקלידים טקסטים על מחשב, וכמעט לא מצליחים להחזיק עט כשאנחנו נדרשים לכתוב.
"זה לא לגמרי נכון. גם מי שבעיקר עובד עם מחשב והיד שלו לא מיומנת בכתיבה, עדיין מבטא בכתב היד שלו את תכונות האישיות, ואני יכולה להבחין בזה. במקרה כזה אבקש כתבי יד מהעבר".
טוענים נגד הגרפולוגיה שהיא מתיימרת לאבחן את כל טווח התכונות.
"זה לא נכון. יש רשימה של תכונות שאני יודעת לאבחן, ואם מבקשים ממני משהו אחר לגמרי, אני אומרת שאין לי אפשרות. אם תשאלי אותי איך עובד מסוים יסתדר במשרד שיש בו כבר ארבעה עובדים היפראקטיביים, אני אדע לענות רק אם תתני לי את כתבי היד של כולם ואוכל לברר מה האווירה שם, האם כניסת אדם חדש תלבה להבות ותגרום לסכסוכים או תרגיע".
האם גרפולוגיה מאבחנת מחלות?
"ישנם מחקרים רפואיים שמצביעים על כך שכתב יד של חולי פרקינסון קטן עוד לפני שהרופא יכול לאבחן את המחלה. בנוסף, לחולי שחמת כבד קשה ליצור משולשים וזה ניכר באותיות שכוללות זווית".
לכתבות נוספות בנושא גרפולוגיה ב"לאישה" >>
|
