פריצתה

על פסיכולוגים זה לא עושה רושם

פורסם ב"הארץ": בינואר 1990
עמוד 4 מתוך 4

למאמר של עמית דובקין "פריצתה" בגרסה הסרוקה >>

ד"ר יצחק גרטי, מנהל "מכון הדסה לייעוץ בבחירת מקצוע": "לא, אנחנו לא נעזרים בגרפולוגיה באבחנותינו. פעם אכן ניסינו לבדוק את טיב הניבוי הגרפולוגי והעברנו לשני גרפולוגים ידועים כתבי-יד של אנשים שנבדקו אצלנו. השווינו לאחר זמן את הדו"חות על מידת התאמתם של האנשים בפועל, בעבודה, לניבוי של הגרפולוגים. מידת ההצלחה של הגרפולוגים היתה נמוכה".

פרופ' גרשון בן שחר, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית:

"במחקרים שעשינו בארץ, ושתוצאותיהם דומות למחקרים בחו"ל, התבררו שני סוגי ממצאים. 1. כאשר נתנו לגרפולוגים לבדוק כתבי-יד שהכילו גם אינפורמציה תוכנית על הנבדק (למשל פירוט "תולדות חיים", שזהו המסמך השכיח שגרפולוגים בודקים), נמצא שלניבוי הגרפולוגי היה אמנם איזשהו תוקף, אבל ברמה מינימלית. נמדדו מתאמים חיוביים, אבל נמוכים, בין הניבוי ובין הדיווח על מה שקרה לנבדק אחר כך - בחיים, בעבודה וכו'

"אבל, יש להדגיש שתוצאות דומות מאוד התקבלו כאשר נתנו את אותם כתבי-יד לבדיקה ל"סתם אנשים", שאינם גרפולוגים. גם הניבויים שלהם הראו מתאם נמוך וחיובי עם מה שקרה בפועל לכותבים (והניבויים האלה היו אפילו קצת יותר מוצלחים מאלה של הגרפולוגים). כלומר: כאשר מדובר בכתב-יד שיש בו אינפורמציה על הכותב, הידע הגרפולוגי לא עוזר כלל לשיפור הניבוי, אולי רק טיפה מקלקל.

2. נעשו בעולם מחקרים בודדים, כולל אחד בארץ, שבהם הצליחו לשכנע גרפולוגים לבדוק כתבי-יד סתמיים, שאין בהם שום אינפורמציה על הנבדק (למשל, פרק מועתק מספר, או שיר שהנבדק יודע בע"פ). במקרים האלה מידת ההצלחה של הניבוי הגרפולוגי היתה אפסית.

איך אתה מסביר שהגרפולוגים בכל ואת מצליחים למכור את שירותיהם?

"יש לי הסברים, שאינם מבוססים כמובן על מחקר אלא על התמצאות בשטח. ראשית, הגרפולוגים מוכנים לנבא בתחומים שהפסיכולוגיה הרגילה לא מסתכנת בהם. למנהל כוח אדם במפעל נוח שיהיה לו בתיק של העובד מסמך מגרפולוג שהמועמד הוא 'אדם ישר'. אם העובד ייתפס במעילה - המנהל 'מכוסה'

"שנית, גרפולוגים נעזרים, במודע או לא, בעובדה שקל מאוד להרשים אנשים. באים למשל למנהל מפעל ומציעים לומר לו דברים עליו, על סמך כתב-היד שלו. קל מאוד לייצר טקסטים שייראו לכל אדם כהולמים את אישיותו, עם הרבה מונחים כוללניים, בעיקר חיוביים, ויש בספרות הפסיכולוגית המקצועית דוגמאות ידועות של רצפטים כאלה.

"בסיכום, הממסד הפסיכולוגי, בארץ ובעולם, אינו מקבל כלל את הגרפולוגיה כמכשיר ניבוי. אגב, מהתאוריות הפסיכולוגיות המקובלות עולה מראש ההשערה שבגרפולוגיה אין ממש; כלומר שאי אפשר, על סמך כתב-ידו של אדם, לבסס ניבויים צולחים על נטיותיו התנהגותו. כאמור, גם במחקרים סטטיסטיים נמצא שניבויים כאלה לא מצליחים".

<< מאמר "פריצתה" - לעמוד הקודם                            לכתבות נוספות בנושא גרפולוגיה ב"הארץ" >>