ידיעון גרפולוגיה

פברואר 2009

שלום חברים,

בימים אלו אנו מוצאים את עצמינו בפתחה של עונה המסמלת שינויים. המצב הכלכלי העולמי הגיע גם לארצנו הקטנה ונותן את אותותיו בכל מקום, חוזה השכירות על המשרד בתל אביב מסתיים ואנחנו מחפשים משרד חדש , אחד המדריכים הפך לאבא טרי לבן צעיר ובריא (מזל טוב – ישעיה!!), מדריך אחר נכנס בברית הנישואין (מזל טוב גם לך – עופר!!), בעוד אחת מאיתנו נפרדה לשלום מביתה הקודם ועכשיו מתמקמת ומתרגלת בהנאה רבה לביתה החדש, השנייה שואבת את הרגליה אל תוך ארגזים ונמצאת במרדף המתעתע אחר דירות, מובילים וכדומה... בקיצור... שינויים.

שינויים יכולים להביא איתם משב רוח מרענן, חידוש, התחדשות, צמיחה, פריחה, למידה והעצמה אך הם יכולים גם, מטבעם, לשנות את המצב הקיים, להביא איתם חוסר וודאות, היעדר יציבות ואפילו, לא עלינו, נסיגה, התדרדרות, חששות, חוסר שקט ועוד.

האומנם?

האומנם השינוי הוא זה שמביא איתו את כל אלו או אנו, באופן ההתמודדות שלנו איתו, באופן שבו אנו מכינים עצמינו לקראתו?

נטייה טבעית של רבים מאיתנו היא להתנגד לשינוי צפוי. הקיים הוא מוכר וידוע, לטוב ולפחות טוב, אולי אפילו לרע ועדיין - הוא מוכר. השינוי, לעומת זאת, צופן בחובו איום או הבטחה, לרוב בהתאם למה שאנחנו נחשוב, נרגיש, נכוון את עצמינו לקראתו.

נטייה טבעית של רבים מאיתנו היא לעלות באופן מיידי וישיר את הפן השלילי של השינוי. "זה לא ילך" , "זה איום ונורא". האומנם? האם קיימת אפשרות שהשינוי מביא איתו גם משהו טוב? האם קיימת אפשרות שהשינוי הזה, גם אם לא צפוי, יוציא אותנו ממקום אליו נכנסנו אך בו איננו מאושרים?

פיטורין יכולים להיות נוראיים אם איבדנו מקור הכנסה יחיד אך יכולים להיות נפלאים אם שחררו אותנו מעבודה שאיננו סובלים ובה לא מימשנו את עצמינו. הריון לא צפוי יכול להיות נורא כי בדיוק קיבלנו קידום ו"זה לא מתאים לתכנית" אבל הוא מביא איתו מתנה נפלאה, מתנת האהבה. התאהבות גם היא יכולה להיות ש"לא במקומה" כי בדיוק עכשיו רצינו משהו אחר, להתמקד בעבודה, בלימודים, בבחינות.. אבל היא לא שואלת אותנו. היא פשוט קורית והיא גם עשויה להביא איתה מתנה מדהימה...

מאחר ואנחנו לא עוסקים כאן באימון אישי אלא בגרפולוגיה ומאחר וקל מאוד ליפול אל אותן ה"קלישאות" הידועות אך הנכונות כל כך ש"החיים הם מה שתעשו מהם" וכך הלאה והלאה, כאן, היום, נתמקד בהתמודדות עם שינויים ובהסתגלות אליהם, מנקודת מבט גרפולוגית.

נבחן ארבעה טיפוסים שונים:

הראשון – צמוד לשגרה ולהרגלים. עובד עשרים-שלושים שנה באותו מקום העבודה, קם בכל בוקר באותה השעה, שותה את הקפה וקורא את העיתון, יוצא לעבודה, חוזר מן העבודה ומנהל חיים מסודרים ומאורגנים להפליא.

טיפוס זה איבד את כושר האבחנה או פיתח "מסוגלות על" להתעלם מכל אשר נקרה על דרכו ועשוי, בדרך כזו או אחרת לשנות את חייו ושגרת יומו.

כתב ידו יהיה סדיר למדי, מהלך השורה (ישרה, עולה או יורדת) יהיה אף הוא ישר למדי. לאותיות תהיה צורה אחידה, הן ישבו מעט בכבדות על בסיס השורה, גווני הקו יהיו לרוב די אחידים ונעדרי שינויים דרסטיים.

מי שחושב לעצמו "משעמם. אדם משעמם. כתב משעמם", חשוב שיזכור שאלו האנשים שמביאים לחיינו יציבות וחוסן. הם אלו שניתן לסמוך עליהם, שירוצו (או ילכו...) איתנו למרחקים ארוכים, שמרגע שהתחייבו – הם שם.

"משעמם" היא מילה שיפוטית שבאה לתאר את מה שאנחנו לא יודעים או לא יכולים להתמודד איתו, או מקנאים בו, או סולדים ממנו, או בזים לו. יחד עם זאת, כשנתאר את הטיפוסים הבאים, מעניין מה אנשי ה"משעמם" יגידו עליהם, עליכם, עלינו...

הטיפוס השני – הוא נצמד להרגליו מסיבה שונה לחלוטין. הוא יודע, זה הרי ברור לו, שהעולם הוא מקום לא יציב, לא בטוח, מועד לפורענות. לפני יציאתו מהבית הוא חובש על ראשו קסדה, עוטף את גופו בשכפ"ץ, נכנס לרכב המשוריין ומפעיל את האנטנות בכל הדרן.

הוא דרוך כולו, מוכן להגיב לכל אירוע חריג . כל דבר הנע לכיוונו מנותח בו זמנית על ידי מערכות מידע שונות המספקות אינפורמציה ובעקבותיהן מתקבלת החלטה אם לסטות מן המסלול כדי שלא להיפגע או שמא מדובר באזעקת שווא ואפשר לשוב ולנשום. עד לאיום הבא. הנה הוא בא....

הטיפוס הזה חי במגננה. הקו מתוח ואף שבור מידי פעם, הקמרונים מופרזים, בעיקר בסוף מילה, שולי הימין נסוגים. בניגוד לטיפוס הראשון, כאן לא נמצא סדירות אלא נמצא קופצנות עצבנית, שינויים בגובה וברוחב של אותיות, חסימות סיום נסגניות, הפרשי אורך משתנים, בולטים ומוצנעים.

הטיפוס השלישי – מה אגיד לכם? החיים הם הרפתקה אחת גדולה... בכל רגע נתון הכול יכול להשתנות. אני עשוי להכיר את אהבת חיי, לזכות בלוטו, למצוא כלב אובד ומקסים ברחוב, לקבל הצעת עבודה מדהימה.. כל מה שאני צריך לעשות זה רק לפתוח את העיניים, משהו בטוח יזדמן על דרכי...

טיפוס זה ערני למתרחש סביבו, אך בניגוד לקודם לו, הוא אינו מתגונן. להיפך. הוא אפילו מבצע זינוקי התאבדות כדי לתפוס את ההזדמנות ההיא שעברה קצת רחוק וכמעט וחמקה מבין אצבעותיו. מזל שיש לו אינסטינקטים מעולים...

הוא בולע את החיים ואת מה שיש להם להציע לו, משוכנע שמאחורי הסיבוב מחכה הפתעה מדהימה, קולט כל דבר שזז בטריטוריה שלו ומתקשה להתחייב או להתקבע שכן הדבר האמיתי עדיין לא הגיע.

הוא ערני אך הוא גם מתוסכל, הוא נהנה אבל מחכה לריגוש הבא. הדבר האחרון שהוא רוצה או מסוגל לו – קביעות.

כתב ידו יהיה בלתי ממושמע, ערני, חי, מעט תזזיתי, הפרשי אורך גדולים אך לא סדירים באורכם ובזוויתם, אזור האמצע יהיה תנודי בגודלו. מהלך שורה נפתל, אותיות תלויות, מהלך משונן לאותיות, קו דק בדרך כלל ולחצים משתנים, היעדר סימני פיסוק מסוימים, תמונת ארגון שאינה בהכרח טובה, כתב מאוורר מאוד.

הטיפוס הרביעי – הוא יודע שהחיים טומנים בחובם הפתעות, שכל תכנית היא בסיס לשינויים. הוא גם יודע שחלקם עשויות לקדם אותו בעוד האחרים יכולים לפגוע בו או להיות חסרי משמעות עבורו. כשהוא יוצא מן הבית הוא פוקח עיניים סקרניות אך מפעיל מוח בוחן, מבקר ומפוקח.

הוא אינו לוקח דבר כמובן מאיליו, הוא אינו נופל כפתי אחר הבטחות קסומות ודברי פיתוי ועל כן יש בו פתיחות אך גם מידה של חשדנות, הוא מוכן ללמוד ולהתפתח אך עושה זאת תוך שמירה על יציבות.

טיפוס זה הינו רציונאלי, אנליטי, משליט היגיון על פני הרגש, מפעיל משמעת עצמית, מראה כוח עמידות בעת התמודדות, מסוגל לגלות דבקות במטרה אולם אינו הולך לקראתה עם הראש בקיר.

בכתב ידו נמצא לרוב איזון בין שלוש התמונות. התנועה מבוקרת, פופאל 3, הצורה קריאה, הארגון אישי וחיובי, הכתב לרוב מופרד ופרוד, כל אות עומדת בפני עצמה, כמו כל נתון, ופיתוח שלושת האזורים מאפשר לו להביט מלמעלה, להתפתח, להתקדם. להעמיק במחקר תוך כדי בדיקה מעמיקה ולשמור על אגו יציב ובריא כדי לאזן ולמקד את האישיות כולה. זווית הכתב תהיה לרוב ישרה והכתב ישדר אווירה רגועה ותחת שליטה.

נתבונן בכתב הבא:

הקו ערני מאוד, קיימות תנודות בכתב, רווחים המאפשרים לכתב לנשום, אל נמיכות (ראו תחילתה של האות מ' במילה "מהמסגרות" בשורה רביעית מלטה או תחילתה של האות ע' במילה "עבודתי" בהמשך אותה השורה), גובה האותיות ורוחבן משתנה, האזור העליון תנודי וקיימות לכיוונו פלישות רבות (ראו את האות ש' במילה "מהשבוע" במרכז השורה העליונה ובמילה "בשיווק" בשורה חמישית מלמטה).

יחד עם זאת, הקו ערני אולם הוא דרוך מאוד, סיומי קו נסגניים ולעיתים גדומים, קווי כיסוי רבים, צרות משנית באזור האמצע ואל השמאלות בעקבות כך, קמרונים מופרזים המשתלטים על האותיות הבאות אחריהן (ראו "צברתי" בשורה רביעית מלמטה וגם "הצורך" בשורה ראשונה מלמעלה).

שילוב של סימנים אלו מלמד על ערנות לקלוט את המתרחש בשטח ואת היכולת להתאים את עצמו לשינויים, כל עוד הם משרתים את מטרותיו האינטרסנטיות. אבל, הנוכחות, הנמרצות, הכוח, הנוקשות, כל אלו גם מלמדים על אדם שמבקש להתאים את המציאות לצרכיו ופחות מוכן להתאים עצמו למציאות.

כותב זה מסוגל לאמץ לעצמו שינויים שהוא קבע והחליט שהם טובים לו או מקדמים אותו. מנגד, הוא עשוי לסרב בתוקף רב לכל שינוי שגורם חיצוני כלשהו ינסה להכיל עליו.

העליות המהוססות כמעה של האות ש' בהתנשאותה אל-על, בשילוב עם אל-עליות של אותיות ל' ו-ט', מרמזות על כך שאולי, במקום שבו הוא נחשף בכוח, כוח הנובע מדחף פנימי להוכיח עצמו, להדגיש איכויותיו, לבלוט, להשאיר חותם אישי, במקום הזה קיים היסוס מסוים.

אם כך, האומנם הרצון שהמציאות תתאים עצמה אליו ואל דרישותיו נובע מאסרטיביות שמקורה בביטחון עצמי רב או שמא, הן מעידות על כך, שלצד הביטחון העצמי המופגן, ישנו פן נוסף, צדו השני של המטבע, חוסר ביטחון וחוסר אמון בעצמו? רגשות אותם הוא מבקש להצניע בכל דרך אפשרית אך הם קיימים ולעיתים אף מערערים מעט את יציבותו.

לעומתו, נתבונן בכתב הבא:

הכתב ערני וגמיש, מהלך השורה נפתל מעט, המרווחים בין האותיות, בין המילים ובין השורות מאפשרים לכותבת להתבונן על הסביבה בה היא נמצאת ועל המתרחש בה, היא מגיבה אליה (שינויים בגודל ולעיתים בזווית) והיא מתאימה את עצמה בלי התנגדות.

החיים קורים. הם דינאמיים, משתנים, בלתי צפויים. היכולת שלנו לחיות אותם, לקבל מבלי להרגיש אומללים או חסרי אונים אלא מתוך הבנה, אהבה וסקרנות היא זו שמאפשרת לנו ליהנות, "לזרום" עם מידה של שליטה, להפיק מהם את המיטב.

אז תהנו מכל רגע.

חנה ודורית

נשמח לשמוע מכם
info@annakoren.co.il