איכות הקו והפירוש הגרפולוגי

הקו, למעט סימני פיסוק למיניהם, הוא התוצר ה"קצר" ביותר המתבצע ע"י הכותב בזמן הכתיבה. הקו מרכיב את האות שביחד עם חברותיה חוברות למילה, למשפט, לרעיון והוא אבן הבסיס היסודית.

קריאת טקסט מתמקדת ב"פיענוח" המסר והמילים המרכיבות אותו. במקרים מסוימים כאשר האותיות אינן ברורות אנו מתמקדים גם בניסיון להבין אותן. יחד עם זאת, מי שאינו גרפולוג, לעיתים רחוקות, אם בכלל, מביט בקו, שכשלעצמו אינו אומר לו דבר.

עבור גרפולוגים, הקו הוא אבן יסוד, מרכיב חשוב ביותר שבלעדיו אף ניתוח גרפולוגי אינו שלם. התייחסות לכתב היד מבלי לרדת למעמקי מבנה הקו אינה יכולה להיות מדויקת ולעיתים יכול הגרפולוג ליפול במלכודת ה"מאקרו" ולפספס את הניואנסים החשובים אצל הכותב.

הקו הוא תוצר של תנועה קצרה. תנועה זו היא תוצר של תנועה פנימית המוכתבת ע"י המוח, מושפעת מהרגש ומתהליכים פנימיים, מבוצעת ע"י השרירים וכול תהליך יצירתו הוא לרוב בלתי מודע. בגרפולוגיה חייבים לבדוק את כל המרכיבים של כתב היד ומבנה הקו חשוב.

בשל היותו בלתי מודע הוא למעשה הצוהר הגלוי והסמוי ביותר לנפש, למערך הכוחות, לאנרגיה ולאופן השימוש בה. הוא הסמן הבולט ביותר המלמד על מערך הכוחות של הדחפים מול המעצורים והוא גם זה שמלמד אותנו על מהותם ומקורם.

למבנה הקו יש שימוש רב בגרפולוגיה משפטית. בוחני כתב יד מתייחסים למבנה הקו ושפת הקו ולכל המבנה הפנימי כמו לבדיקת דם שנותנת תמונה מצב נתון.

שני גרפולוגים, פופאל והגר, התמקדו בנושא הקו ובחנו אותו, כל אחד מהם, מזווית שונה. לשניהם עם זאת עמדה מול העיניים האמת הפשוטה והברורה:

קו אינו נלמד. בבית הספר לימדו אותנו כיצד לכתוב את האותיות השונות אולם לא הכתיבו לנו את הלחץ, את עובי הקו, את הצבע המועדף, את תחילתו, סופו ומהלכו של הקו המרכיב את האות. לא לימדו אותנו אם לכתוב קו מהיר או איטי, משוחרר או חנוק, מוצק ומוזן או רועד, חוטי, שבור, מתוח...

בשל כך הקו אינו מושפע מכללים או חוקים ברורים כפי שהארגון על חלקיו השונים מושפעים ואינו מושפע מהחברה כפי שהצורה מושפעת ממנה ומדעתה על הכותב.

בכתבה זו נבחן את הקו מנקודת מבטו של פואפל בכתבה הבאה נלמד את האופן בו בחן הגר את הקו.

רודולף פופאל

גרפולוג, נוירולוג, פסיכיאטר, שחי בשנים 1893-1966, תלמידו של קלאגס והיה הראשון בעולם שקיבל מנוי רשמי כפרופסור לגרפולוגיה. מיוחסת לו האמירה: "כתב היד הוא כתב המח".

פופאל מדד את מתח הקו וקבע 5 דרגות הקשחה שונות של הקו מתוך למידה של השרירים הפושטים והמכווצים בזרוע האוחזת בעט. חמשת סוגי התנועה בכתבי-היד הם חמש דרגות של הקשחת השרירים: הדרגה הראשונה – הנמוכה ביותר והדרגה החמישית – החזקה ביותר. כתוצאה מצרופים שונים של שחרור וריסון נוצרות הדרגות הללו. דרגות ההקשחה נובעות מאופן אחיזת היד את העט. ככל שהאחיזה יותר מתוחה וחזקה, כך דרגת ההקשחה יותר גבוהה. ככל שהאחיזה רפה יותר, נוצרת תנועה חלשה ורפויה ודרגת ההקשחה נמוכה יותר. הדרגות ממוקמות על רצף שבין 1 ל-5. כמובן שכמו בכל תורה של טיפולוגיות, אין דרגה מובהקת.

פופאל 1 – דרגת מתח נעדרת מעצורים. השרירים הדומיננטיים הם שרירי הפישוט. בדרגה זו ניתן למצוא חלוקה לשתי תת קבוצה:

פופאל 1 הנרפה – אמנם אין מעצורים אך גם אין דחפים. הטיפוס נרפה, עצל, שטחי או דכאוני. הקו רפוי, חוטי, חסר כוח:

בדוגמא זו, ה- ל' העולה למעלה מקבלת מאפייני רפיון, בעוד הקו של האות ב' מוצק וזורם וה-כ' שבורה בקמרון שלה. חשוב מאוד לנסות להבין היכן ומדוע מבצבצים סימני רפיון בקו. האם העלייה לאזור העליון על משמעותיו השונות מעייפות את הכותבת? מהי הסיבה המודעת או החבויה לכך?

פופאל 1 הסוער – דחפים חזקים ומעצורים – אין... קו אימפולסיבי, לא תמיד יציב, נזרק ומתפרץ כמו הכותב עצמו:

בדוגמא זו קיים שילוב של קווים אימפולסיביים (באדום) עם קווים רפויים (בכחול) . אחד המאפיינים הבולטים אצל הטיפוסים האימפולסיביים המשחררים אנרגיה באופן לא מבוקר ומתפרץ ועוברים מגבהים למעמקים מאופוריה לדיכאון מתחושת עליונות לתחושת חוסר אונים.

פופאל 2: קו המשלב באופן הרמוני את פעולת ההלוך ושוב של שרירי הפישוט והכיווץ. עם זאת, השרירים שנותנים את הטון הם השרירים הפושטים ובכך יוצרים תנועת שטף נעימה וזורמת ובעקבותיה קו מתוח אך לא לחוץ המשחרר את האנרגיה הפנימית של הכותב באופן טבעי, ספונטאני ובטוח.

פופאל 3: נקודת האיזון ה"מושלמת". בנקודה זו באים לידי איזון בריא המעצורים והדחפים. (איזון בריא שכן אצל פופאל הנרפה קיים גם מעין איזון בין היעדר דחפים והיעדר מעצורים – הוא אינו איזון בריא שכן אינו מקדם את האישיות). הקו זורם אך מבוקר, לרוב ע"י בלימתו בגודל, בהיעדר או בצמצום הקישור בינו לבין הקו הבא. טיפוסים אלו מביאים לצד היוזמה וההתלהבות הבאים לידי ביטוי בשחרור של הקו, ביקורת ומשמעת עצמית הנלמדים דרך הבקרה שלו.

באות ת' – הקו תנועי ואנרגטי אך מופעלת עליו בקרה מרסנת המייצרת את הצרות המשנית. סימן נוסף לבקרה היא העניבה ביחס הראשוני של האות, הנראית כקו כיסוי.

פופאל 4: גם כאן חילק פופאל את דרגת הקשחה זו לשתי תתי קבוצות:

פופאל 4א' – קו שיש בו מתח רב יותר שכן שרירי הכיווץ עובדים חזק יותר משרירי הפישוט, מנתבים ושולטים בהם. דינאמיקה זו יוצרת קו תנועי אך מתוח, מחושב ומאופק, בדיוק כמו הטיפוס עצמו.

שימו לב לסיומות הגדומות של הקו המלמדים על שליטה באופן ייצורו. עם זאת, הקו אינו נעדר חיים ותנועה.

פופאל 4ב': קו הנראה כהטבעה על הדף. התנועה המייצרת אותו היא תנועה מעושה, מאולצת ונוקשה.

למעשה ניתן לומר כי המעצורים של פופאל 4א' מקדמים אותו על עבר מטרותיו באופן מחושב ומאופק בעוד שמעצוריו של טיפוס 4ב' שומרים עליו, חוסמים אותו ואינו מאפשרים לו לנשום באופן טבעי.

אין זה פלא שרבים המייצרים קו במתח פופאל 4ב' מייצרים כתב פרסונה שהוא מייצג את תופעת המחסומים באופן הטוב ביותר.

פופאל 5: הדרגה האחרונה היא דרגת המתח פופאל 5. כאן השרירים כל כך מתוחים ונוקשים עד שבשל הלחץ והמתח השרירים מתחילים לרעוד ולייצר בעקבות כך קווים שבורים המשולבים בחוטיות המתרחשת כאשר השרירים מתעייפים ומרפים לרגע. זו דרגת מתח המלמדת על מצוקה, על תחושת שבר פנימי, על היעדר היכולת של הכותב לבטוח בעצמו או בסביבתו.

ולסיכום:

הנה דוגמא המבהירה מדוע כל כך חשוב לבחון את הקו לעומק:

זה לא הקו המדהים ביותר אך בהחלט מגלם בתוכו, באופן יחסי, כוח לקדם את עצמה, גם אם לא באופן מאוד אנרגטי וללא מתח עשייה רב.

עם זאת, בשתי מילים, לפתע, קורה משהו מעניין:

הקווים מאבדים את מוצקותם ודריכותם, מקבלים אלמנטים רפויים. רפיון יכול לנבוע מעייפות פיזית אך גם נפשית. מתחושת היעדר כוח פיזי אך גם מתחושת חוסר אונים ותסכול. היא יכולה לנסות לספר לנו עד כמה היא מאושרת אולם מאחורי האושר מסתתרת תעלומה שהקו הוא המפתח העיקרי להבנתה.

המשך הכתבה על מבנה הקו בגרפולוגיה בקרוב....

מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>