|
מאמרים בנושא גרפולוגיה
לכל עם יש את הכתיבה התמה שהיא למעשה בסיס הגרפולוגיה.
אנחנו, הגרפולוגים חייבים להכיר את התקן הנלמד ולמעשה בודקים את הסטייה מהתקן.
בכיתה א' אנחנו לומדים את צורת האותיות, הגודל, כמה שולים להשאיר מימין ומשמאל ויש מעל הלוח אפילו פלקט שמראה עם חיצים קטנטנים את כיוון הכתיבה.
למזלנו (הגרפולוגים) אין אף אדם באף מדינה שכותב בדיוק לפי התקן. אחרת הגרפולוגיה לא הייתה מתקיימת.
כל אחד מאיתנו מאמץ לעצמו כתב ייחודי משלו שמאפיין אך ורק אותו כמו טביעת אצבע.
בלי לחטוא בהכללות יש מה שנקרא אופי של עם.... זו הטיפולוגיה הכי שטחית אמנם, לחלק את האנשים על כדור הארץ לפי המקום שבו נולדו, אולם במקביל חשוב לנו לדעת היכן למדו לכתוב ויש בזה משהו מהאופי של אותו עם. תמיד נבדוק את הסטיה מהתקן של הכתיבה התמה אותה למדו לראשונה. כל שינוי משקף לגרפולוג רמז קטן מאישיותו של הכותב.
למשל בארגנטינה למדו לכתוב בלי שולי התחלה.... אם הגרפולוג לא מודע לעובדה זו הוא עלול לפרש גישה ישירה, חמימות וחברותיות בקמצנות למשל....
שינויים בתקן הכתיבה מנקודת מבט גרפולוגית
התקן משתנה במשך השנים. והצורה שלימדו בחדר בתחילת המאה שונה ממה שמלמדים היום.
- אנגלית - של ארה"ב לעומת אנגלית של אנגליה.
- גרמנית - שינוי מהכתב הגותי הנוקשה לעומת הגרמנית של אחרי מלחמת העולם השניה שהשתנה ונעשה רך יותר ופחות נוקשה ...
- גם הכתב הרוסי השתנה ונעשה פחות מסולסל ויותר מפושט
- עברית רבנים - מורות, אולי אפשר לראות את ההקבלה בעובדה שהעולם נעשה יותר פרקטי, יותר מהיר ובפחות סבלני לתהליכים איטיים.
- ערבית - כתב מאד עשיר, אומנותי ועם הרבה הגזמות....
- בכתב הסיני יש גם הרבה אומנות ואסטטיקה - אבל תנועות קצרות יותר... המילים באנגלית בתוך הסינית נראות אותו דבר, כך שלמעשה לא חשוב באיזה שפה כותבים כל עוד הכותב הגיע לבגרות גרפית.
מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>
|
