הבנת תרומתם של ארבעת ה- F'ים להצלחת הייעוץ הגרפולוגי

הייעוץ האישי בתהליך. הנועץ יושב מולך, הגרפולוג/ית, מקשיב, מהנהן בהסכמה, שואל שאלות, מבקש הבהרות, מביע התלהבות, הפתעה, בלבול, דחייה. את/ה רואה את המבט בעיניים, את הפסון שנעלם תוך דקות ספורות לרוב מתחילת הייעוץ, את שפת הגוף המשתנה בהתאם לשלבים שבייעוץ. המחמאות פותחות, הנקודות הקשות מעציבות, מכנסות פנימה, לעיתים אף נועלות.

גרפולוגים שונים מפתחים את דרכם האישית להעברת ייעוצים אישיים. חלקם רואים לנכון להעלות את כל מה שמצאו במהלך העבודה על הכתב, חלקם האחר, מתמקדים בנקודות הרלוונטיות בלבד אך לומדים לעומק את הכותב מכל הכיוונים. לא ניתן להתמקד בקונפליקטים המרכזיים או בבעיות העיקריות מבלי להבין את הכותב מכל כיוון אפשרי.

יחד עם זאת, גם אם כך וגם אם אחרת, מוצא עצמו הנועץ בסיטואציה שאינה תמיד נעימה, למרות שבחר בה מרצונו החופשי. הסיטואציה היא זו, בה חייו האישיים פרוסים בפני אדם זר לחלוטין, שאינו מהסס לבצע את מה שרבים מאיתנו מתקשים ביומיום: לתת שם, מילים, אפיונים לתחושות, לרגשות, לפחדים, למעצורים, לדפוסים ההרסניים.

כמובן שהגרפולוג אמור להיות מספיק רגיש ומיומן לעשות זאת באופן מאוזן ומקצועי. מטרת הגרפולוג אינה לפגוע, להרוס ולדכא אלא לחשוף תמונת מצב אמיתית, אובייקטיבית ככל הניתן, באמצעותה, כך אנו הגרפולוגים מקווים – להביא לשינוי המצב הקיים או לפחות לייצר את המומנטום של תחילת תהליך השינוי.

יחד עם זאת, מעבר למקצועיות של הגרפולוג, מעבר לענווה הנדרשת ולהבנה אליה הגיע סוקרטס בזמנו כשאמר "אני יודע שאינני יודע", קיים הפן הנוסף, הלא פחות חשוב – הנועץ עצמו ויכולתו להתמודד עם האינפורמציה שמועברת אליו במהלך הייעוץ.

רוב הנועצים מגיעים לגרפולוג בעת היותם בצומת דרכים. לא תמיד מדובר בצורך לקבל החלטה לגבי שינוי במקום העבודה או במהותה, זוגיות שבאה אל קיצה או בפתחה של זוגיות חדשה. לעיתים מדובר בנקודת זמן שבה האדם מרגיש כי הוא לא יכול להמשיך להתנהל באופן בו הורגל וכי עליו להתחיל לשנות דברים כדי להגיע למקומות חדשים.

כלומר, רוב האנשים המגיעים לייעוצים, לרוב מצויים בתקופה מבלבלת, חסרת בהירות, לעיתים מלווה בתחושות תסכול, חוסר אונים ואף מצוקה.

כאן, חייבים לקחת בחשבון את הדבר הבא:

גם כשאנחנו רוצים שינוי, גם כשברור לנו לחלוטין שהדרך בה הלכנו אינה הדרך הנכונה, גם אם אנחנו משוועים לעזרה, לעיתים קרובות מאוד הייעוץ עצמו, על כל המורכבות שהוא יעלה, עם כל התשובות שהוא ייתן, עם ההכוונה, הייעוץ להמשך, הדברים שיעלו וחשפו – כל אלו "גדולים" מידי עבור רוב הנועצים.

רוב האנשים יתמודדו עם האינפורמציה הרבה והלא פשוטה ע"י מיון, הדחקה, העצמה, מזעור של נתונים ותכנים. המוח שלנו עושה זאת עבורנו ו"מגן" עלינו מפני התמודדות שאינה קלה.

בנוסף, קיימים ארבעת ה- F'ים שיש לתת עליהם את הדעת. ארבעה מרכיבים שבגינם, פעמים רבות, הייעוץ הגרפולוגי, במידה ועומד בפני עצמו, עומד חסר אונים מול האדם ולמעשה, גם אם מאוד מקצועי ומדויק, בסופו של דבר, אחוז גדול מאוד ממנו "הולך לאיבוד".

מהם ארבעת ה- F'ים:

• Fear – הפחד מלצעוד אל הלא ידוע, לנטוש את המוכר, את הדפוסים המוכרים והידועים, גם אם אינם טובים.
• Fear of failure - פחד מכישלון – לעיתים קרובות אנשים רבים יוותרו על הניסיון לשנות מתוך הפחד להיכשל בתהליך.
• Forgetting - שיכחה – יושב הנועץ, שומע את הדברים, מסכים איתם, מקבל החלטה לבצע שינויים, יוצא מהייעוץ ונפגש באופן מיידי עם החיים כפי שהם – החברים, העבודה, האישה, הילדים, הלחצים המוכרים. התובנות וההחלטות נשכחות ונעלמות.
• Faith – אמונה – או יותר נכון – חוסר אמונה. האדם מקובע בדעותיו על עצמו וגם אם לרגע היה נדמה כי קיבל חיזוק "אתה מסוגל!", בפועל הוא אינו מאמין ביכולותיו או מתקשה לאמץ את האמונה וכאן מתערבים להם הפחדים המוכרים, הפחד מאימוץ האמונה והשינוי שיבוא בעקבותיה ואולי הכישלון המצופה וכך הלאה.

הבנה של ארבעת ה- F'ים, חשובה והכרחית לאופן בניית והעברת הייעוצים האישיים. העמסת מידע שאינו רלוונטי לתהליך ולמצב הנוכחי בו מצוי הנועץ יוצרת "קצר" במערכת ונטייה להשליך מעל, להדחיק, לשכוח כמה שיותר מהר.

הגרפולוגיה, כלי מופלא רב יכולות. הגרפולוגים, המקצועיים (רבות כבר דובר באלו שאינם כאלו) בעלי כישורים לאבחן אך גם לחשוף ולהעביר את האינפורמציה באופן מדויק ומקדם אך עלינו לזכור, כגרפולוגים, שמעבר לעובדה שאנחנו יודעים הרבה פחות ממה שאנחנו לא יודעים, שככל שאנחנו יודעים יותר - אנחנו פעמים רבות יודעים פחות: " ארנב יודע כל כך הרבה שהוא כבר ממש לא מבין כלום" – פו הדוב. וגם, ואת זאת סיכם היטב יוהן וולפגנג פון גתה שאמר פעם: "דע את עצמך!" ??? אם הייתי מכיר את עצמי הייתי מנסה לברוח. אך איך אברח מעצמי? לאן?" . לו רק היינו יכולים לברוח... ואנחנו בורחים. עצם הדחקת התכנים היא בריחה. את הבריחה של הנועצים מעצמם רק הם יכולים לעצור.

המסקנה המתבקשת היא שייעוץ גרפולוגי, טוב ככל שיהיה, מקצועי, מעמיק ורציני ככל שיהיה אינו יכול לעמוד בפני עצמו. ככל שהייעוץ יהיה ממוקד יותר וגם – ככל שבידי הגרפולוג יהיו כלים רבים יותר, מעבר לגרפולוגיה, כך הצלחתו מובטחת יותר.

הייעוץ שעוסק בעיקרו ב- being חייב לקבל חיזוק ע"י ה- doing. אנחנו אכן פעמים רבות מפנים לטיפול פסיכולוגי או אחר, לאימון מסוג כזה או אחר אך לא מעטות הפעמים בהם מעדיפים הנועצים להימנע מהמשך, מהסיבות שהזכרנו, וחודשים לאחר מכן חוזרים ותוהים "הכיצד לא חל שינוי? הייעוץ לא עזר לי". לא נוכל לעזור למי שאינו עוזר לעצמו.

ההסכמה הרביעית מתוך הספר "ארבע ההסכמות" של מיגל רואיז היא "עשה את המיטב". זו הסכמה שכל אחד מאיתנו, באשר הוא, כדאי לו שיאמץ אותה אל ליבו. כגרפולוגים השואפים לעשות שינוי, לתרום, לסייע, להעיר את העומדים מולנו – הסכמה זו הכרחית ואין על כך עוררין.

בלעדיה – לא יכול להיות הייעוץ מעולה כפי שאמור להיות. אנו אמורים לבדוק את עצמינו שוב ושוב, לתת דין וחשבון לעצמינו אם אכן עשינו את המיטב, עשינו את כל שיכולנו, בדקנו, עבדנו, חקרנו, חפרנו, חיברנו, שאלנו, הבנו. יחד עם זאת, גם אם אנו עושים את המיטב, יש לקחת בחשבון את חלקו של הנועץ. יש להבין את התהליכים, לקבל, לכבד אותם ולהכיר בקיומם.

אני מודה לשלושה סופרים שהאירו את עיני ותרמו למאמר זה: חיים שפירא "על הדברים החשובים באמת", רובין שארמה "חכמת המצוינות" ודון מיגל רואיז "ארבע ההסכמות".

מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>