ביטחון עצמי, הערכה עצמית ודימוי עצמי בכתב יד

כתב היד משקף לגרפולוג, באופן גלוי ובולט את האמת החבויה בתוכנו לגבי מאפיינים רבים וביניהם גם לגבי הביטחון העצמי האמיתי שלנו, לא רק זה שאנו מציגים, ההערכה העצמית שלנו ועד כמה היא מציאותית ומדויקת והדימוי העצמי שלנו.

יתרונה של הגרפולוגיה על גבי מבחני הערכה אחרים הוא קריטי במקרה זה. המציאות, החיים, החברים, ההורים, קורסי ההכנה וכדומה מלמדים אותנו, מי בדרך הקלה ומי בדרך הקשה כי עלינו להציג לעולם מצגת מסוימת. מצגת בה אנו בטוחים בעצמנו, מכירים באיכויות שלנו ומקפידים על מראנו. העולם "דורש" ורובינו "מציית".

אנו למדים את שפת הגוף הנדרשת, לוחצים את היד בעוצמה, מישירים מבט, מדברים בזכות יתרוננו העצום על מתחרים אחרים אם בזוגיות ואם בעבודה מוצעת ויודעים אפילו לספר על החולשות (שכן למי מאיתנו אין כאלו...).

אנו בודקים את המותגים, את האופנה, את מה ש"אין" ומה ש"אאוט" וכבר מגיל צעיר דורשים מעצמנו ומהארנק של ההורים לעמוד בדרישות המרובות של החברה.

חלקינו מפתח את המצגת הזו לדרגת מומחיות מרשימה, חלקינו האחר מנסה ונכשל מידי פעם ויש גם כאלו שבאופן מודע הוציא את עצמו מהמשחק ופיתח לעצמו כללי משחק ייחודיים ועצמאיים משלו.

כאן, באמצעות ניתוח גרפולוגי, ניתן לדעת באופן מדויק ביותר מה אמיתי ומה לא, מה נכון ומה שיקרי ועוד יותר מכך – מאחר ורובינו הגדול "משקר" לגבי הביטחון העצמי, ההערכה העצמית והדימוי העצמי – מהי הסיבה לכך? הצורך להרשים? הפחד מחשיפה? מניפולטיביות? הרצון להשיג דבר מה במרמה?

כדי לראות את הדברים ולהבין אותם, חייבים, בראש ובראשונה, לעשות "סדר" במושגים ולהבין את ההבדלים ביניהם:

ביטחון עצמי

מצב, תחושה, "מציאות" המאפשרת לאדם לפעול, להתקדם, ליזום וליישם.

אנשים נעדרי ביטחון עצמי מנוהלים ע"י פחדים והם חוששים להביע את עצמם, לחשוף את חולשותיהם, לבצע פעולות ולו הקטנות ו"חסרות המשמעות" (בעינינו) ביותר.

לעומתם, בעלי הביטחון העצמי "מרשים" לעצמם להתקדם ולבצע, גם כאשר הם יודעים כי אינם מאוד מוכשרים בתחום מסוים. הם ישחקו כדורגל עם שתי רגליים שמאליות וייהנו, ירקדו למרות שהם חסרי קואורדינציה ויתחילו מערכות יחסים חדשות גם אם נכוו בעבר.

אין לטעות בין ביטחון עצמי להיעדר מודעות עצמית. אנשים בעלי מודעות עצמית נמוכה יבצעו בדיוק את אותם הדברים אך לא מתוך ביטחון כי אם מתוך היעדר המודעות. הם ישחקו כדורגל ויחשבו שהם טובים בזה, ירקדו ויתרגמו את החיוכים כהנאה מהמהלכים החדשים שהכניסו לריקוד וינסו להתחיל מערכות יחסים מבלי להבין באמת מדוע הקודמות כשלו.

הערכה עצמית

חיבור לכוחות, לאיכויות ולפגמים האישיים. מודעות עצמית המאפשרת לאדם לנצל את כישוריו, להעריך באופן מציאותי את כוחותיו.

אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה עשויים להמעיט בעצמם וביכולותיהם ובכך גם במעשיהם.

אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה יצליחו להביא לידי ביטוי את כישוריהם השונים.

אנשים בעלי הערכה עצמית מופרזת אינם מודעים לעצמם ופועלים יותר על סמך פנטזיה או על סמך קונספט שגוי שנטמע בהם בשל עידוד מופרז ולא ריאלי מצד הורים, חברים, סביבה באופן כללי.

דימוי עצמי

קשור יותר לפן החיצוני והפיזי. דימוי גוף.

אנשים בעלי דימוי גוף נמוך אינם אוהבים את גופם, מתביישים בו, נמנעים מלחשוף אותו, חשופים באופן קיצוני לתגובות הסביבה ובשל כך מחפשים אחר האידיאל הבלתי מושג, נתונים לדיאטות בלתי פוסקות, בעלי סבירות גבוהה יותר ליפול למלכודות האנורקסיה והבולימיה.

איך רואים בגרפולוגיה עדויות ליציבות ובריאות ביחס לביטחון העצמי, להערכה ולדימוי העצמי?

ואיך רואים עדויות לפגיעה באלו?

תנועה:

התנועה בכתב היא האלמנט הברור והבולט ביותר. כתב שתנועתו ספונטאנית, זורמת והרמונית מלמד על כותב:

תנועה סוערת היא תנועה של כותב שיצריו בלתי נשלטים, הוא מגיב למתרחש אך לא מכוון אותו, תפיסתו את המציאות על כן אינה מציאותית ואובייקטיבית.
מחד ניתן לדבר על ביטחון עצמי רב שכן הוא "מרשה" לעצמו להיות בדיוק כפי שהוא.
מאידך – הערכתו העצמית יכולה להיות שגויה והוא עשוי להגזים ולהפריז ביכולותיו.

תנועה חסומה, כפותה וקפואה מעידה על כותב שאינו מחובר לכוחותיו, אינו מאמין בעצמו או בסביבה, חושש מסביבתו וגם מהעתיד, משינויים והדברים, באופן כללי, מאיימים עליו. הוא חסר ביטחון, הערכתו העצמית נמוכה ולרוב גם דימוי הגוף שלו בעייתי.

צורה:

צורת כתב טבעית, מקורית, אישית, מגוונת וגמישה מלמדת על כותב ש"מרשה" לעצמו להביע עצמו באופן טבעי. הוא אינו חש צורך "לייפות", "להאדיר", ל"שדרג" את עצמו.

צורת כתב מקושטת באופן מוגזם מעידה על כותב שהערכתו העצמית נמוכה מאוד ולטעמו, ה"רגיל" שלו אינו מספיק טוב ועל כן הוא משקיע מאמצים בליפות את הכתב ובכך, למעשה, מלמד אותנו כי חשוב לו "ליפות" את עצמו. "הוא לא מספיק טוב!".

ארגון:

עומס יתר – החלקים הכתובים בדף צפופים מידי עד כדי קושי להתמקד ולקרוא את הכתוב. עומס היתר אינו קשור לקריאות הכתב: הכתב יכול להיות מאוד קריא. אבל – בשל העומס הכבד קשה להפריד אות מאות ומילה ממילה. אם נוסיף לזה גם דף שכולו מלא בכיתוב נקבל כותב שלא מסוגל להיות עם עצמו וחייב להיות "נוכח" כל הזמן על הדף.
מי שחייב להיות "נוכח" אינו בטוח שנוכחותו תורגש אחרת. אינדיקציה די ברורה לביטחון עצמי נמוך מאוד.
יחד עם זאת, יש לסייג – כמו בכל דבר בגרפולוגיה: לפטפטנים וקמצנים נטייה למלא את הדף באופן הזה. על כן יש לבדוק את הסימנים הנוספים ולבצע, כמו תמיד, הצלבה של 3 סימנים גראפיים שונים, לפחות, כדי להגיע למסקנה הנכונה.

"חורים בעריכה" – כתב שבו קיימת תחושה כי קיימים חורים במרקם הכתב הכללי. כאילו "דילגו" על מילים או חלקים, באופן אקראי ונצר מרקם כללי שאינו מגובש ובו רב ה"לבן" על השחור. הכותב מתקשה ל"הביא" את עצמו בגלוי אל העולם. אירועים משפיעים עליו וגורמים לו לסגת ולהתכנס בתוך עצמו. ביטחון עצמי נמוך, הערכה עצמית נמוכה.

גודל כתב:

הגדרות לגודל אות:

• גודל תקין – בין 2.5 ל- 3 מ"מ – גודל שנמצא כנוח ביותר לבעלי ראייה שש-שש בזמן כתיבה וקריאה ליד שולחן תקין ובתאורה בהירה.
• גודל מופרז – מעל ל-5 מ"מ.
• גודל מיקרוסקופי – מתחת ל – 1 מ"מ.

גודל הכתב נותן אינדיקציה ברורה לגבי הערכתו העצמית של הכותב. עד כמה הוא חש "ראוי" להביע את עצמו בסביבה, לתת ביטוי לכישוריו ויכולותיו.

• גודל כתב תקין – הערכה עצמית בריאה ומגובשת (בתנאי ש: קיימת הרמוניה וקיים תיאום עם סימני כתב נוספים המלמדים על איזון. אם התנועה קפואה, העיצוב מקושט יתר על המידה וכך הלאה – גודל הכתב אינו אינדיקציה להערכה עצמית בריאה).
• גודל כתב מופרז – בכתיבה קפואה – בשל הערכה עצמית נמוכה וירודה הכותב מרגיש צורך לפצות את עצמו ולהביא בפני העולם את "גדולתו". זוהי התנהגות מפצה על ביטחון והערכה עצמית נמוכים.
  בתנועה ספונטאנית – שמחת חיים והתלהבות, הערכה עצמית גבוהה מאוד.
  בתנועה סוערת – הערכה עצמית שיכולה להיות מאוד מופרזת.
• גודל כתב מיקרוסקופי – העלמת ה"עצמי". ביטחון עצמי נמוך, הערכה עצמית נמוכה. לעיתים קרובות דימוי גוף בעייתי. מאפיין אנשים עם הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה.

גודל אות ראשונה

האות הראשונה מלמדת על האופן בוא נחנו נכנסים לסיטואציה.

אות ראשונה גדולה ביחס לשאר אותיות המילה – מלמדת על צורך של הכותב להרשים ולהפגין יותר ביטחון עצמי מכפי שחש בפועל. הערכתו העצמית נמדדת בגודל שאר האותיות במילה. ככל שהפער בין האות הראשונה לשאר האותיות גדול יותר, כך הפער בין ההערכה העצמית והביטחון שיש לו לבין מה שמפגין כלפי חוץ.

אות ראשונה קטנה ביחס לשאר האותיות במילה – הקטנה עצמית, כניסה "נמוכת קומה" ומצומצמת אך – בהמשכה "התאוששות" והכותב מפגין את מה ש"יש לו" באמת.

גודל אות אחרונה

האות האחרונה נפרדת מהסיטואציה בה היינו עד לרגע זה אך גם מתקיימת ברגע הקריטי שבו אנו נפרדים מהמוכר והידוע (המילה שכתבנו) ויוצאים לבלתי נודע – ההמשך.

אות אחרונה שווה בגודלה לשאר אותיות המילה מלמדת על כותב שביטחונו העצמי מספיק יציב והוא אינו זקוק לחיזוקים מיוחדים או להתייחסות מיוחדת לעתיד לבוא. הוא בטוח ביכולותיו להתמודד, או – במקרים מסוימים בהם קיימת מודעות עצמית נמוכה – אינו מודע ליכולותיו, תמים, מתנהל מתוך חוסר מודעות ועל כן גם אינו חושש.

אות אחרונה קטנה ביחס לשאר אותיות המילה – בכתבים של אנשים המיומנים בכתיבה ובקריאה – תופעה מוכרת הנובעת מקיצור התהליך בסופו. במקרים אחרים יכולה להעיד על צניעות, הקשבה, רגישות לאחר. יחד עם זאת – בשילוב עם סימנים אחרים מלמדת על כותב המרגיש צורך להנמיך קומה ולצמצם נוכחותו, בין היתר בשל הערכה עצמית נמוכה.

אות אחרונה גדולה ביחס לשאר אותיות המילה יכולה להעיד על זה שצריך להגיד את המילה האחרונה ואז ניתן לדבר על ביטחון והערכה עצמית נמוכים – מי שמדגיש ומפריז – מפצה.

גם – מי שמחזק את עצמו לקראת ההתמודדויות הבאות, מעודד את עצמו, זוקף את הכתפיים ורק אז יוצא ושוב מדובר בתחושה שה"רגיל" אינו מספיק טוב.

סדירות גודל הכתב במהלך מילה

סדירות גודל האותיות במהלך המילה מלמדת עד כמה יציבה או תנודית הערכתו העצמית של הכותב

כתב שבו קיימת סדירות, שאינה נוקשה (!), מלמד על הערכה עצמית יציבה בין אם היא נמוכה מאוד, ובין אם היא מציאותית או גבוהה מידי.

כתב שבו גובה האות תנודי מאוד – הערכה עצמית משתנה בהתאם לחשיפה לגירויים ולאנשים, לתגובות שלהם או להיעדר התגובה.

רוחב האותיות:

רוחב האותיות מלמד על יכולתו של הכותב להביע את עצמו במרחב הפתוח, הגלוי, החברתי.

כאן יש לבחון שילוב הדוק בין התנועה שמייצרת את האות לבין צורתה:

אותיות רחבות ותנועה ספונטאנית - ביטחון עצמי והערכה עצמית טובים.

אותיות רחבות ותנועה חסומה – הצגת ביטחון עצמי ונוכחות אולם חששות ופגיעה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי.

אותיות צרות ותנועה חסומה – דימוי עצמי בעייתי וכנ"ל לגבי הביטחון וההערכה העצמית – צמצום נוכחות.

אותיות צרות ותנועה משוחררת (קו מהיר) – הכותב משליט איפוק ובקרה על התנהגותו בעוד, בפועל, הוא יותר משוחרר בתוך עצמו, יותר בוטח בעצמו מכפי שניתן לשער.

חתימה:

החתימה הינה כרטיס הביקור של הכותב. האופן בו מבקש להציג את עצמו

חתימה קריאה, הכוללת שם פרטי או שם פרטי ומשפחה ואינה שונה מן הכתב, גם אם גדולה ממנו, במעט – הערכה עצמית יציבה – הכותב אינו רואה צורך ל"האדיר" את עצמו.

חתימה שונה מהטקסט:

גדולה מהכתב – מציגה ביטחון עצמי רב מכפי תחושתו של הכותב בפועל. כשהשינוי הוא קל הדבר אך טבעי.

"יפה" מהכתב (מעוצבת ומוקפדת, קריאה לעומת כתב לא קריא) – הכותב מרגיש צורך "לייפות" את עצמו. ההפרזה בהקפדה מלמדת על תחושת נחיתות ביחס לכרטיס הביקור ומכאן – הערכה עצמית נמוכה.

עם זאת, אם היא "רק" קריאה ואינה מקושטת בעוד הכתב אינו מאוד קריא – הכותב משתדל לשמור על בהירות ועל רושם טוב אך אין הדבר, בהכרח, מעיד על הערכה עצמית נמוכה יותר בפועל.

רחוקה מאוד מהכתב – ההרחקה מהחלק הכתוב מעידה על קושי של הכותב לקחת אחריות על מה שכתב. הוא כאילו "מתנער" מאחריות ומלמד על ביטחון עצמי נמוך.

בכתב זה קיימת תנועה זורמת ומתקדמת, הצורה, למעט האותיות הגדולות מעוצבות באופן אישי ומקורי, גודל האות תקין ומעט קטן, הארגון מתפרס על הדף – מכאן שניתן לדבר על ביטחון עצמי תקין.

עם זאת, האות הראשונה ענקית ביחס לכתב, גובה ורוחב האותיות משתנה במהלך המילה ועל כן ניתן לדבר על אדם שלמרות שיש לו ביטחון ליזום, לקדם, לבצע, "להיות", הוא מרגיש שהעולם סביבו לא יודע בדיוק מה הוא "שווה" ועל כן, מתוך תחושה זו של פחיתות ערך עצמי, הוא מרגיש צורך עז להעצים את נוכחותו והוא כאילו "מכריח" את הסביבה לשים לב אליו, אם באות הראשונה הענקית ואם ביחס המשני האופקי (סיומות האותיות האחרונות במילה) המתקדם אל עבר החברה כמו אומר – "אני כאן! אל תתעלמו ממני"....

לו היינו מתייחסים לסימנים הגרפולוגיים בהיעדר תבונה היינו רואים ארגון מצוין שאינו עמוס מידי ואין בו חורים בעריכה, גודל כתב תקין וסדיר, גודל אות ראשונה שווה וכך גם האחרונה, רוחב אותיות שווה למדי אך האם ניתן לדבר כאן על ביטחון עצמי? הערכה עצמית גבוהה?

ממש לא.

התנועה החסומה, העיצוב המוקפד, החתימה המאוד שונה מהכתב מלמדים על כותב חסר ביטחון, עם הערכה עצמית נמוכה המבקש לפצות על כך ביצירת מצג חיצוני השונה במהותו מהרגשתו בפועל.

יחד עם זאת, לא ניתן "לקחת ממנו" את האיכויות שלו: כוח רצון, נחישות, יכולת התמדה.

אך לצידם: נוקשות, סגירות רעיונית, ראייה של "שחור" ו"לבן", תוקפנות מתוך מגננה וחוסר ביטחון.

קטע זה בהגדלה רבה מאוד. גודל הכתב מיקרוסקופי. הקטע גזור מהפינה העליונה הימנית של העמוד כך שכפי שאתם רואים אין שולי ראש ואין שולי פתיחה. הנקודות המושחרות שסביבם עיגולים הם סיומי הפסקאות – כלומר – עומס יתר, גודל כתב מיקרוסקופי והמון תיקונים.

הערכה עצמית נמוכה מאוד אך – יציבה מאוד...

האות הראשונה הגדולה מאוד והמעוצבת בשילוב עם גודל ורוחב אותיות משתנה בתוך המילים מלמדים על צורך להציג הערכה עצמית גבוהה מכפי שמרגישה. עם זאת, הביטחון העצמי אינו לגמרי ירוד שכן הקו שלה הוא ערני, היא מתפרסת על כל הדף ואף מקשרת בין אותיות.

כיצד נסביר זאת? הדבר תואם את המודעות העצמית שאינה גבוהה, את הגיל הצעיר והילדותיות...

הגדלה עצומה. כתב מיקרוסקופי. המסומן בחץ – החתימה. האזור האמצעי המזערי, קווי הכיסוי שבתוכו, המרווחים המשתנים מאוד עד כדי התפרקות של המילה, האותיות האחרונות הנעלמות לעיתים והראשונות הקטנות והמונמכות מעידים על שילוב של הערכה עצמית נמוכה, ביטחון עצמי נמוך ודימוי גוף בעייתי מאוד. כתב יד של אנורקטית המעלימה את עצמה.

גרפולוגיה, כאמור, חושפת את שלושת האלמנטים האלו שבחנו. אלו נבנים בעמל רב אך יכולים להיפגע ולהיהרס בין רגע.

כהורים, מוטלת עלינו הזכות והחובה לחזק את ילדינו ולתרום לגיבושם של האלמנטים האלו כך שיעמדו גם מול רוחות סוערות.

כאנשים בוגרים מוטלת עלינו החובה להביט פנימה ולהבין כמה פעמים עצרנו, שתקנו, לא העזנו, מנענו מעצמינו הנאה רק בגלל שאחד מאלו או שניים או שלושתם היו לנו לרועץ ולמכשול.

מה אנחנו הולכים לעשות עם התובנות האלו עכשיו?

שאלת השאלות...

בהצלחה.

מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>