|
הוא יושב ו"חופר" לך במוח, מספר לך בפעם "המי יודע כמה" בשבוע האחרון, על חילופי הדברים בינו לבינה. לך כבר ברור ששום דבר טוב לא יצא מה"בליינד-דייט" שהיה לו :"היא לא הגיבה למה שאמרתי.. לא צחקה מהבדיחות שלי... כמעט ולא הביטה עלי.. חייכה בנימוס כשאמרתי שניפגש שוב.. לא ענתה לי להודעת הטקסט ששלחתי לה אחר כך...".
ברור לך. ברור גם לו. אבל הוא לא מרפה. הוא חוזר והופך בסיפור, מנסה להבין מדוע לא צחקה מהבדיחות, אולי הוא היה אגרסיבי מידי או אדיש מידי או שהיא לא אהבה את הסוודר החדש שקנה במיוחד או את המסעדה שבחר בקפידה רבה.
די!!!!
אבל.. הוא לא מפסיק.
מעניין אם ככה אתה נשמע כשאתה מסביר על התיאוריה החדשה שלך בנוגע לקונספירציות שאתה רואה בכל מקום או כשאתה הופך שוב ושוב בנתונים שבידיך כשאתה מנסה למצוא את הדרך הטובה ביותר להגיע מהבית לעבודה בבוקר בהתחשב בכמות הרמזורים שבדרך, מספר הצמתים העמוסים, איכות הכביש, סטטיסטיקות תאונות הדרכים בכל אחד מהצירים המרכזיים האפשריים ו....
בבקשה.... די....
הקושי להרפות הוא אחד הקשיים המתסכלים ביותר את האדם עצמו ואת הסובבים אותו. פעמים רבות, אנשים המתקשים בתחום זה יודעים היטב את התשובה כבר בתחילת הדרך.
הם יודעים שהיא לא רוצה אותם.
הם יודעים שהם לא רוצים להישאר במערכת היחסים או בעבודה.
הם יודעים שהנסיעה תמיד אורכת בסביבות החצי שעה, לא משנה באיזה דרך הם נוסעים ותאונות מתרחשות באופן בלתי צפוי ויכולות לשבש את הכול.
הם יודעים שמה שהיה היה אבל לא מסוגלים להרפות.
הם יודעים אבל לא מסוגלים להמשיך הלאה. לעזוב. להניח. להרפות.
הדבר, כמובן, גוזל אנרגיה נפשית מרובה, מכלה זמן, מכניס ללופים ובסופו של דבר האנרגיה מושקעת בטפל, במה שהיה יכול להיות, או במה שהיה צריך לקרות ולא קרה, או במה שאולי יקרה ואין עליו שליטה ובקיצור – התועלת אפסית, ההפסד משמעותי ולמרות זאת – הם שם. לא מוותרים. נאחזים.
האם ההיאחזות היא תוצר של פחד מפני העתיד והלא ידוע? כל עוד אני "כאן" ועוסק ב"זה" אני לא צריך להתקדם הלאה לטריטוריה בלתי מוכרת?
האם ההיאחזות היא תוצר של בדידות? כל עוד אני מדבר איתך אני לא לבד...
האם ההיאחזות היא תוצר של כפייתיות פרפקציוניסטית? אני אלמד לעומק בדיוק מה היה כדי שלא יקרה מצב שבו אחזור שוב על אותה הטעות? קטנה ככל שתהיה...
האם מאחורי כל האפשרויות האלו לא מסתתרים בסופו של דבר הביטחון העצמי הנמוך? ההערכה העצמית הנמוכה? רגשי הנחיתות?
ואיך רואים את כל אלו בכתב היד?
באמצעות הגרפולוגיה, ניתן לראות את הקושי להרפות וניתן להבין את המקור שלו. מספר דוגמאות:
כתב ידו של אייבי נתן ז"ל. שימו לב לקישורים בין המילים. קישור בין אותיות הוא דבר מקובל בתוך המילה עצמה. באנגלית הקישור הוא אף תקני. היכולת לבצע קישור בין אותיות מלמדת על היכולת לבצע הקשרים בין נתונים שונים ולראות תהליכים בהתהוותם. עם זאת, כאשר הכותב מחבר מילה אחת לבאה אחריה הוא למעשה אינו מכבד את מרחב המחייה של העומדים למולו, משתלט עליהם מתוך עמדת עליונות – החיבור נעשה מלמעלה כלפי מטה ומסגיר את נטייתו להגיע למטרות שלו בכל מחיר, מבלי להרפות.
זו דוגמא לאדם שאצלו הקושי להרפות אינו נובע מפחדים, ביטחון עצמי או הערכה עצמית נמוכים – ערנות הכתב והתנועה, הגודל, הדינאמיות דווקא מספרים כי קיים ביטחון, קיימת תעוזה ואמונה ביכולותיו.
הקושי להרפות נובע מהמקום בו הוא חדור אמונה (שוב – הקישור תמיד מתבצע מתוך האזור העליון – האזור של הערכים, אמונה, אינטלקטואל וכדומה) והמטרה בעיניו מקדשת את האמצעים.
כתב ידו של צביקה פיק מספר סיפור אחר לחלוטין. תנועת הכתב כפותה ונוקשה, הכתב אינו מתקדם וזורם. צורת האותיות קבועה ונעדרת גיוון, סיומי הקו גדומים, הנקודות בסוף משפט מודגשות ומושחרות.
כדי לייצר את כל אלו חייב הכותב להקפיד ולדקדק בקטנות. הוא אינו מרפה מדבר עד שמשוכנע כי נעשה כהלכה, בעיניו. הוא ביקורתי בצורה חריפה ביותר, אינו משאיר דבר ליד המקרה, בוחן כל פרט ולו הקטן ביותר ואינו מרפה עד לביצוע האופטימאלי.
דומה אבל שונה:
כתב כפייתי, תנועה כפותה, היעדר גיוון צורני, היעדר שולי סיום, סיום קו גדום:
סימנים גראפיים נוספים:
הטעמות צונפות כונסות בסוף קו:
הקטנת רווח בין מילים ע"י רוחב משני:
וגם:
חזרות על קווים
היעדר שולי סיום או שוליים תחתיים
היעדר רווח בין מילים או בין אותיות
כשאנחנו לא מרפים אנחנו למעשה תקועים. חוזרים שוב ושוב על אותה הפעולה, מחשבה, משבצת. אנחנו לא יכולים ללמוד משם שום דבר חדש, לא מסוגלים לשנות. לא ניתן להגיע לתוצאה שונה כאשר חוזרים שוב ושוב על אותה הפעולה.
היציאה מן המעגל, ההתקדמות יכולים להתרחש רק כאשר מרפים וממשיכים הלאה, רק כאשר יוצאים מ"אזור הנוחות" המוכר והמאוד לא נוח.
היכן אתם תקועים? היכן אתם מוצאים את עצמכם מתקשים להרפות? מה גורם לזה?
הצעד הראשון, תמיד, מתחיל במודעות. משם אפשר להמשיך...
מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >> | 
