|
אודטה: אז מה זה אומר?
חנה קורן: הטיפות להערכתי, ניסיתי לבדוק איתה היא לא זכרה, היו ביום עצוב, כי כשמישהו מצייר טיפות זה קצת כמו דמעות, יש כאן איזו שהיא אמריה קצת עצובה.
אודטה: ויכול להיות שכאן המרובעים האלה עם הנקודה באמצע זה קצת כמו" אף אחד לא שם לב אלי?"
חנה קורן: בהחלט יכול להיות, זה פתוח הניתוח, אנחנו לא משתמשים בו לעבודה או להכוונה מקצועית, אבל משתמשים בזה יותר בשביל האווירה החברתית.
אודטה: והנה למשל כאן?
חנה קורן: כאן אנחנו רואים משרבטת אחרת גם מאוד משתדלת לדייק אבל היא כמו צינור פקוק, אפשר לראות את הצינור הזה זורם בסוף בסוף הוא כאילו מתפוצץ.
אבל גם מה שנמצא בסוף למעלה בקצה, הוא גם מאופק ז"א שהיא מאוד מקפידה להתאפק אבל אפשר לראות שבתוכה היא כמו מבחנה שפקוקה בשני הצדדים ורותחת בפנים ככה הבחורה הזאת נראית.
אודטה: והפרחים מה הם אומרים?
חנה קורן: הפרחים בד"כ מלמדים על אווירה רומנטית ועל צורך למצוא חן. אנשים שמסתכלים על החיים במשקפיים ורודים בד"כ יציירו פרחים.
כאן אנחנו רואים הרבה קופסאות והרבה ריבועים והרבה דברים סגורים ויש כאן הרגשה של מחנק, אם אתם רואים מישהו מהעובדים שלכם או בני הזוג שלכם מציירים קופסאות סגורות או דברים כאלה סגורים ממולאים מבפנים בלי אוויר תנו להם קצת מרחב, הם צריכים מרחב, הם החנקים בם ממש מרגישים כאילו הם נמצאים בבית סוהר.
אודטה: יש חשיבות למיקום של השירבוט?
חנה קורן: כן, בוודאי
אודטה: מה מה מה?
חנה קורן: שוב את רוצה עוד הרצאה בתוך זה?
אודטה: נו דברי דברי
חנה קורן: השרבוטים בצד השמאלי שייכים בד"כ להשפעת הדמות האימהית והנשית השרבוטים בצד הימני שייכים לדמות הגברי והאבהית. האזורים הם כמו שדיברנו על האזורים בכתב היד שזה הסופר אגו, האגו והאי. האינטליגנציה, הרגש.
אודטה: אותם חוקים כמו בכתב היד.
חנה קורן: בדיוק, בדיוק
אודטה: אז הלאה, מה זה כאן?
חנה קורן: סולמות וחיצים אלה דברים הכי מדהימים שיש לדעתי בנושא של הצילומים והם מלמדים על שאפתנות. ככל שבן אדם יותר שאפתן הוא יצייר יותר חיצים ויותר סולמות, כאן יש קומבינציה של שניהם ביחד של כותבת מאוד שאפתנית, שמאוד רוצה לבסס את המעמד שלה, לעלות מדרגה אחרי מדרגה וחיצים שהייתה רוצה להעיף את עצמה מהר למעלה.
אודטה: זו מוטיבציה מצוינת בעבודה.
חנה קורן: דרך אגב נפגשתי פעם עם מישהו ודיברתי איתו, ולא ראיתי כתב יד שלו ואיך שהוא יצא לנו לדבר על שרבוטים, והוא שאל שרבוטים מה זה שרבוטים, זה הרי כל הזמן משתנה והוא היה מאוד מאוד שאפתן, קנה, מכר חברות ואז אמרתי לו אני בטוחה אבל בבר אחד שיש לה בשרבוטים קבוע... וזה חיצים או סולמות והוא אמר את שניהם.
אודטה: בבקשה
חנה קורן: כן
אודטה: הנה, זה למשל מה?
חנה קורן: זה יש פה גם ריבועים כאלה של בית סוהר כמו שדיברנו קודם, אבל גם הרבה מתח והרבה רצון לפרוץ, כמו ברקים ורעמים ז"א שכאן יש סערה פנימית ואיזה שהוא נסיון לצאת מהמבוך שהכותב נקלע אליו.
אודטה: הרבה פעמים צריך אינטואיציה כדי לפענח מה שנכתב.
חנה קורן: צריך אינטואיציה כן, כי בשרבוטים כמו בחתימות משתמשים יותר באינטואיציה מאשר בדברים אחרים שיש להם כללים, כי אין להם כללים.
חנה קורן: לבבות הרבה פעמים מופיעים
אודטה: כשמה...?
חנה קורן: כשמאוהבים
אודטה: כשמאוהבים....
חנה קורן: או כשמחפשים נורא אהבה אלה שתי האפשרויות מישהו שלא מתעניין באהבה או מישהו שהגיע לאיזה שהוא פלאטו ביחסים שלו לא יצייר לבבות.
שגב: אממ.... אממממ...
חנה קורן: מה קרה?
שגב: אני פשוט מצייר גם אז חשבתי שאולי זה קשור
חנה קורן: אתה מצייר לבבות?
שגב: אני מצייר גם ברבי
אודטה: הוא עושה טורטיות בצורת לב.
חנה קורן: אבל הנה, יש סוג אחר של לב ובואו תראו
אודטה: כן
חנה קורן: זה מישהו שהיה שומר בלא משנה, ישב לא היה לא מה לעשות, הוא בדק את האנשים ובין לבין הוא צייר וכשעברתי לידו אמרתי שאני חייבת לראות את הציור הזה והתחלתי לדבר איתו ואני אומרת לו שהלבבות אמנם זה לבבות אבל הם הפוכים הם כאילו עם הגב אלינו וגם יש להם כל מיני קוצים חודרניים כאלה בכל מיני מקומות. אז הוא שאל אותי מה זה אומר? ואמרתי לו אכזבה באהבה. מה זה אכזבה ...הוא אומר, אשתי ברחה עם גבר צעיר ועם שלושת הילדים וחשבתי אפילו לרצוח אותם.
אודטה: אוי
חנה קורן: אז רואים שיש כאן המון אומץ, הרבה מאוד אנרגיה מושקעת בללבות שהם גם מוצללים והם גם הפוכים וגם מלאים בקוצים.
אודטה: אוקי, תודה רבה
|
