מאמרים בנושא גרפולוגיה

באופן עקרוני קיימת בדיקת מהימנות הנשענת על סימנים בכתב. באופן סכמתי לחלוטין מרגע שמצאנו מעל ל - 8 סימנים בכתב היד ניתן לדבר על חוסר מהימנות.

השאלה הגדולה היא " מהי מהימנות" ? מתי נקבע שאדם אינו מהימן, האם אנו מדברים על התנהגות מוסרית - התנהגות שיש לה גם תוצאות או שמא אנו מדברים על שיפוט מוסרי - תהליך של בדיקה וחשיבה, בדיקת הקודים המוסריים לעומת תחושותינו, רגשותינו, רצונותינו, השתלטות או בדיקה של הדחפים, שקלול של התהליך שבסופו מתקבלת החלטה, מתבצע שיפוט.

אסור לנו לשכוח שכל אחד מאתנו מסתיר משהו. כל אחד מאתנו מסתיר דברים אחרים. יש כאלו שאכן נוקטים בשקר ובמרמה - וגם כאן עלינו לשאול את עצמנו - האם כשאנו אומרים למישהי שהיא נראית טוב היום למרות שאנחנו ממש לא חושבים כך, נוקטים למעשה בשקר לבן, האם אנו אנשים שאינם ישרים? האם האמת חייבת להיאמר בכל מחיר ? האם גם במחיר פגיעה באדם אחר? גם אם הפגיעה מיותרת?

סקרים מראים כי בעלים נוטים ל"זייף" התלהבותם מלבושה ואף מבישוליה של נשותיהם. האם זה שקר?
האם כששואלים אותנו אם הכל בסדר ואנו אומרים ש"כן" למרות שהמצב אינו כך, האם בכך שלא אמרנו את האמת אנו "פסולים" מבחינת מהימנות?
האם כשאנו מסתירים קשיים, רגשות, כאבים, בעיות, האם זה אומר שאיננו מהימנים?
האם אדם שהוא "ישר כמו סרגל" אולם מסוגל ביום בהיר אחד להיעלם כלא היה, האם הוא מהימן?
האם אדם אימפולסיבי המשנה את דעותיו חדשות לבקרים הוא מהימן?
אולי, בעצם, אנו חייבים לשאול את עצמנו - "האם ניתן לסמוך עליו"?

למעשה, עלינו לבדוק בכל מקרה בנפרד, מה אנו מחפשים אצל הנבדק, הכותב. אישה הבודקת את בן זוגה רוצה לדעת דברים מסוימים בעוד שמעביד המעסיק מחסנאי בודק דבר אחר ומעסיק אחר המפקיד את ענייני הכספים בידי רואה החשבון שלו מחפש התייחסויות שונות.

אסור לנו לשכוח שאנשים הנמצאים במצבי מצוקה נוטים לנהוג, להגיב, לפעול בדרכים שונות. עלינו לקחת בחשבון את מצבו הנפשי של הכותב.

כשאנו מדברים על מהימנות אנו מדברים על מושג חברתי. איננו בודקים עד כמה האדם ישר עם עצמו, אמיתי וכנה עם עצמו אלא מתייחסים לשאלה - עד כמה הוא שומר על זכויותיהם של האחרים באותה המידה שדואג לעצמו.

העובדה שאנו חיים בחברה גורמת לכך שבאופן טבעי קיימים ניגודי אינטרסים בין אנשים ובין האינטרסים האישיים לקבוצתיים. השאלה הגדולה היא - עד כמה ואיך אנו מגשרים על הפערים ועל הניגודים האלו. איך אנו עונים על הצרכים שלנו מבלי לפגוע באחרים.

מושגים כמו : כנות, יושר, אמינות, מהימנות, נאמנות, הגינות, צדק, אמת ושקר, הבטחה וקיומה, טעות והיכולת להודות בה, כשלון והיכולות להודות בו, עקביות ויציבות, יכולת לעמוד בפני פיתויים, מושפעות מפני גירויים חיצוניים, חברתיים - כל אלו נכנסים תחת הכותרת הגדולה הזו של מהימנות, וזו למעשה כרוכה במידה רבה של בגרות, משמעת עצמית, חינוך מבית וחינוך חברתי.

האדם חייב ללמוד במשך חייו כיצד לעמוד בפני פיתויים, כיצד לרסן את יצריו, כיצד לספק את צרכיו מבלי לפגוע באחרים.

לעיתים נמצא אנשים המתנהגים בהתאם לקודים המוסריים החברתיים - אינם משקרים, מרמים וגונבים. כאן נשאל את עצמנו האם האדם נוהג כך מתוך בגרות פנימית, קודי מוסר אישיים, הבנה ויושר פנימי או שמא מדובר באדם הנוהג כך מתוך חשש - חשש להיתפס, להיענש, או אולי מתוך ילדותיות וחוסר בגרות. במקרים שכאלו נצטרך להגביר את הפיקוח עליו, להשגיח ולמנוע חשיפה לגירויים חיצוניים שעלולים לסחוף אותו שכן הוא חסר אמות מידה מוסריות, פנימיות ומגובשות.

עלינו לזכור כי מידת מהימנותו של אדם, גם הישר ביותר, מוגבלת ומושפעת מגורמים פנימיים וחיצוניים.

הגורמים הפנימיים: מידת גמישות האישיות. עד כמה הסופר אגו שלנו מחמיר. לכל אחד מאתנו סודות אותם הוא לא מעוניין לחשוף ועלול להיווצר פער בין תחושות, רגשות ומחשבות אמיתיות לבין מה שאנו מציגים כלפי חוץ. יחד עם זאת, קיום הפער הזה אינו הופך אותנו לשקרנים.

הגורמים החיצוניים: מוסכמות חברתיות, גורמים ונסיבות. דבקות באמת הצרופה יכולה ליצור מצב של פגיעה באחרים ולגרום עוול לעצמו. לעיתים נדרשת מידת מה של גמישות כדי לחצות בשלום את המיים הסוערים והבלתי צפויים שגלומים בחיי החברה ולעיתים אנו חייבים להשתמש בשקרים לבנים קטנים. לעיתים עדיף לא להגיד את האמת, לשתוק או "לעקם" את האמת.

הנוהג ביושר קיצוני עלול להתגלות כאדם נוקשה, חסר פשרות שלעיתים מאבד קשר אמיתי עם המציאות שכן כופה עליה חוקים נוקשים מבלי יכולת לראות את התמונה האמיתית. יחד עם זאת, גם אצל נמצא אי יושר מסוים הנובע מהצורך האנושי הטבעי לשים עלינו מסיכה כלשהי המגינה עלינו מפני חשיפה לחברה באופן מופרז.

באמצעות ודרך כתב היד אפשר ללמוד על מהימנות הכותב מאספקטים שונים. חייבים לזכור שלחוסר מהימנות גוונים שונים ודרגות ביניים. אדם שאינו מהימן אינו בהכרח גנב ושקרן. הוא יכול להיות:
ילדותי ולא אמין,
הוא אינו בדיוק משקר אלא מסתיר מידע,
מטייח עובדות שלא נוח לו להתמודד עמן ולחשוף אותן,
יכול להיות אדם שאינו יציב, שנעלם בלי התרעה והודעה אחרי שהתחיל פרויקט או תפקיד חדש ואחראי ערמומי ומניפולטיבי המתמרן את הסביבה בהתאם לצרכיו

כל אלו ועוד יכולים להיות גוונים שונים של חוסר מהימנות. כאשר מדברים על אי יושר וחוסר מהימנות אנו מדברים על תכונה מורכבת שיכולה ללבוש צורות שונות ומשונות בהתאם לאישיות האדם, לנסיבות החיים שלו ולמניעים שלו.

מכאן שעלינו לדעת מס' דברים:

1. מה בדיוק עלינו לבדוק
2. המכלול השלם של אישיות הנבדק - איתור הסתרות בכתב היד חייבת לקחת בחשבון את אופיו של הנבדק. טיפוס מופנם שאינו חושף רגשותיו - מסתיר רגשותיו אך אין זה אומר שהוא אינו מהימן.
3. כל סימני המצוקה יכולים להתפרש כסימני חוסר מהימנות.

הבדיקה שאנו מבצעים מחייבת המון זהירות. אסור לנו לגרום עוול לאדם שסובל ממצוקה ולהאשימו בחוסר יושר.

בדיקת המהימנות המקובלת היום מתבססת למעשה על שני מחקרים עיקריים שערכו, כל אחד בזמנו, פולבר וסאודק. שניהם בדקו אסירים, פושעים, אנשים שהודו ברמאויות כאלו ואחרות ובעקבות כך גיבשו את ממצאיהם. יחד עם זאת, במחקרים שנעשו לאחר זמנם לא הצליחו להגיע למסקנות זהות ויש היום התנגדות די גדולה בקרב גרפולוגים רבים לבדיקת המהימנות כפי שעוצבה על ידם.

הגישה בה אנו נוקטים היא גישה המתבססת בחלקה על המחקרים שגובשו על ידם ולאחר מכם אולם גורסת כי יש להסתכל על השלם, על המכלול כולו של כתב היד. יש לבדוק את משקל התופעה וכיצד משתלבת יחד עם שאר הסימנים.

אל לנו לשכוח כי לפני הכל עלינו לפסול בעיות בריאותיות שיכולות לגרום לתופעות העלולות להתפרש כחוסר מהימנות ורק לאחר מכן לבצע את הבדיקה.

הסימנים המשמשים לבדיקת מהימנות בכתב היד:

1. כתיבה איטית מאוד - לעיתים מסתירה בטחון עצמי מאוד נמוך. מעידה לעיתים על הצורך להסתיר, לחפות, ליצור תדמית מסוימת העוצרת כל ביטוי ספונטאני.
2. כתיבה מהירה מאוד - חיפזון ללא מעצורים. יכולה להעיד על אדם שאינו מתחשב בסייגי החברה ורצונותיו וצרכיו חשובים לו יותר.
3. כתיבה תמה - משולבת לעיתים קרובות עם כתיבה מאוד איטית. ניסיון להסתיר, ליצור תדמית של ילד טוב ירושלים, העומד בציפיות החברה ( כותב בהתאם לתקן, ע"פ כללי החברה) כשבעצם, יכול להסתיר כוונות ערמומיות ולא ישרות אך גם חוסר בטחון ותחושה של "אני לא מספיק שווה, ואני לא מסוגל".
4. כתב פרסונה - הסתרת והחנקת הדחפים המקוריים, יצירת תדמית חיצונית השונה לחלוטין מאופיו המקורי האמיתי של האדם. מה שבחוץ אינו מה שבפנים.
5. חוסר סדירות - בלגאן - זוויות מאוד תנודיות, שינויים גדולים בגודל האותיות - מושפעות חריפה מגירויים חיצוניים, קושי לעמוד בפני פיתויים, מישהו חלש שיכול להיסחף ולהיגרר. יכול להיות גם מאוד אימפולסיבי וסוער שנוהה אחר יצריו הרגעיים והוא מתקשה להתמיד. תנודות נפשיות המקשות על משמעת והתנהגות בתוך מסגרת.
6. זווית ישרה, שמאלית - עצירה, איפוק, ריסון, העמדת פנים. ככל שהזווית נוטה להשמאיל אנו מדברים על אדם שמאבד או איבד את אמונו בזולת, הוא הופך לחשדן ומגונן על עצמו על ידי אי חשיפה של רגשות, מחשבות אך גם אינו מדווח באופן מדויק, לעיתים, בשל החשש מ"עיוות דין". יש לזכור שזווית ישרה מעידה גם על הצורך לבקר את עצמנו, פעילותינו והתנהלותינו. אין הדבר מעיד תמיד על הסתרה אבל כן על שליטה, מיתון ביטוי הדחפים האינסטינקטיביים, הראשוניים שלנו, עידון, ביקורת אך גם, במידה מסוימת - הסתרה.
7. אות ראשונה מודגשת, גדולה, נפרדת, מקושטת - הצגה, רצון להרשים, למשוך תשומת לב. כותב המציג כלפי חוץ הערכה עצמית ובטחון עצמי רב משמרגיש.
8. השמטת אותיות או לחלופין התחלפות של אותיות - בכתב איטי בלבד - מעידה על חשיבה שאינה מסודרת. כותב המוטרד מנושאים איתם אינו מרגיש בנוח ועל כן מתקשה להעבירם אל הכתב באופן רגיל ומסודר.
9. אותיות קטנות בסופי מילה - נטייה להצנעת ה"אני", לסודיות, לערמומיות אך גם נטייה לשקר ולהסוות במכוון.
10. תיקונים שאינם משפרים קריאות או לחלופין - תיקונים שאינם באמת נחוצים או מחיקות חזקות שאינן מאפשרות לראות מה שהיה מתחת - רגשות אשם, רצון לתקן, ניסיון להסתיר ולחפות על טעויות ומחדלים. אות שחוזרים עליה הרבה פעמים כדי להרחיב אותה, להגביה, להצר ועוד - ניסיון ליצור רושם אחר ממה שיצא לי. שאלה של כמות - אם פעם אחת לא נתייחס, במידה ויותר - כן. אחד מהסימנים הבולטים יותר למצוקה רגשית.
11. נקודות חסרות משמעות, מפוזרות במקומות שונים בטקסט ואינן שייכות לסימני הפיסוק והניקוד - רגשות אשם, פעילות מחושבת - הכותב עוצר, מניח את העט על הנייר, חושב ורק אז ממשיך. יכול להעיד על חרדה, הססנות וכתיבה לא ספונטאנית.
12. קווי כיסוי - קו שמכסה על קו אחר, בד"כ גורם לכיווץ האות, צורך להישאר רק עוד רגע קט במקום בו אני נמצא לפני שאני ממשיך בהתקדמותי. יכול להעיד על חרדות, רגשות אשם, חוסר ביטחון. גם קווי הכיסוי הם סימן למצוקה. יש לתת משמעות לאזור בו קיימים קווי הכיסוי - עליון, אמצעי ותחתון כאשר ההסתרה ו/או המצוקה שייכות לאותו האזור של רעיונות ומחשבות לעומת רגשות או דחפים ויצרים בהתאם.
13. שבירות בקו, אותיות הנכתבות בחלקים שונים בניגוד לתקן - שבירת קו - זווית נוקשה ודוקרת במקום קמר - חרדה וחוסר שקט, עצבנות, מצוקה. חשוב להבין שאין המדובר בחילול תיכון אלא ממש על חלוקה מכוונת של הקו לשני חלקים או יותר.
14. קמרונים מופרזים - הסתרת מידע, חיפוי על כוונות אמיתיות או על חולשות, צורך להמעיט בחשיפה.
15. חוטים - ערמומיות, חמקמקות, תכסיסנות ומניפולטיביות
16. צלצלים והיימנות בסוף הקו - ככל שקטנים יותר בעייתיים יותר. מעידים על תכססנות ועורמה, מניפולטיביות, ניצול מידע או קרבה לאחרים לשם צרכים אישיים, ניסיון לתמרן את הסביבה. מעידים גם על נסיגה אגוצנטרית שיכולה להתבטא בתוקפנות.
17. הצלבות - ההצלבה בראש ה- ח', ת', ש' - למעשה מגבירה את סגירותו של הקמרון המסוכך ומגונן גם כך. ככל שההצלבה קטנה יותר היא בעייתית יותר. מעידה על הסתרה, סודיות.
18. אותיות תלויות - פחד ממחויבות או חוסר יכולת ורצון להתחייב, התחמקות מאחריות - אינו מוכן להניח את שתי רגליו על הקרקע אלא משאיר רגל אחת באוויר, תלויה - לא פה ולא שם.
19. לולאות מסובכות ובועות - כשמופיעות באזור עליון אנו מדברים על דמיון ופנטזיות שאינן מבוססות על המציאות. בא. תחתון - פנטזיות מיניות או חומריות. לולאות מסובכות מתייחסות לאות שמסתבכת בתוך עצמה או שבתוכה יש תוספות מיותרות. גם קישורים עוקפים ומוענבים.
20. אותיות פתוחות הבסיס - סימן חמור ובעל משקל כבד -בעיקר אם מדובר באות ע', ל' - פתח מילוט דרכו בורחים מאי נעימות. חוסר כנות ושקרנות. יחד עם זאת - ישנם אנשים הכותבים את האות ס' הפוכה ( מתחילים מלמטה ואז המשמעות אינה זהה).
21. כתב לא קריא או אותיות דו משמעיות - כאשר המילה מופרדת מטקסט ולא ניתן להבינה או אות שניתן לפרש אותה ביותר מדרך אחת - דיווחים לא מדויקים ומעורפלים, ניסיון להתחמק מאחריות. הכותב בוחר בדרך שלא תחייב אותו - הכתב אינו קריא ואינו ברור לקורא.
22. חתימה לא קריאה או שאינה תואמת את הכתב - כרטיס הביקור של הכותב שונה במובהק מהכתב. ניסיון להציג תדמית שונה מהמציאות או צורך להסתיר אותה.
23. אותיות מוצפות, בועות מוכתמות, הצפות של לולאות - הסתרת צרכים חושניים ורכושניים. התעכבות מיותרת על מקום מסוים מתוך חוסר רצון או חשש להתקדם, הסתרת כוונות. סימן בולט למצוקה רגשית.
24. זווית ימנית מאוד שוכבת - מושפעות והיסחפות. מושפע בקלות מדמויות דומיננטיות וחזקות, תלוי בסביבה בה נמצא, נטייה לכניעה.
25. שני סגנונות כתיבה, או יותר, באותו הכתב - ניסיון להציג תדמית שונה במצבים שונים. בעיקר אם מדובר בשינויים גדולים בין תחילת הדף להמשכו - ניסיון להציג תדמית אך התעייפות וחזרה לדמות ולאישיות האמיתית והמקורית.
26. שינויים פתאומיים בלחץ - בד"כ שינויים חריפים בקווים היורדים, לחץ חזק ללא פרופורציות - עצבנות, כעס, התפרצויות זעם, התנהגות שאינה צפויה.
27. מהלך שורות מאוד נפתל ושולי פתיחה נסוגים מאוד - סתגלנות, ניסיון להתאים עצמו לכל משב רוח חולף, תירוצים למחדלים, חוסר קו עקבי, חוסר שיטתיות. אינו צפוי וקשה לסמוך עליו.

יש לשים לב:

1. הסימנים הבאים הם המשמעותיים ביותר מבחינת חוסר מהימנות:

• תיקונים שאינם משפרים קריאות
• ריבוי נקודות ולכלוכים שלא לצורך
• שבירה של אותיות
• ריבוי חוטים
• צלצלים
• אותיות דו משמעיות
• לולאות מסובכות
• אות ס' פתוחה או הספרה 0 - מלמטה
• חתימה שאינה תואמת את הכתב.

2. רק כאשר ישנם יותר מ- 7 או 8 סימנים ניתן לדבר על חוסר מהימנות.

3. הרבה מאוד מחקרים שנעשו לאחר פרסומם של פולבר וסאודק לא הצליחו להוכיח ולאמת את הנתונים שהעלו ולקבע את בדיקת המהימנות. אי לכך, רצוי שנלך על הדרך הזהירה ביותר ולא נקבע דעה נחרצת היכולה להזיק לאדם. לצורך העניין כדאי שתמיד ננהג בדרך הבאה:

• בדיקה ראשונה - שלילת הסברים ביולוגיים או פתולוגיים.
• בדיקת המשקל הסגולי של כל סימן בכתב
• צרוף כל הסימנים ובדיקה בהתאם לכתב עצמו.
• הימנעות מקביעה אינטואיטיבית
• במידה ואבחנו חוסר יושר לאחר השלבים הקודמים, רשימת שאלות:
  • מהי הפונקציה שלו בכלל האישיות?
  • איזה חלק הוא מהווה מכלל האישיות?
  • איזה חלק נחבל הוא מהווה באישיות?
  • כיצד נוצר?
  • אילו נסיבות עוררו אותו בגיל הילדות / הנעורים?
  • האם התקבע ונשמר כשקרנות ילדותית אצל המתבגר?
  • האם הוא אמצעי או מטרה בפני עצמו?
  • האם הוא בעל ערך חיובי: דחף לעיצוב, פנטזיה, שמירה על מישהו?

עלינו לזכור כי בדיקה שאינה יסודית והתייחסות לסימנים כעומדים בפני עצמם מבלי לקחת בחשבון את התמונה הגדולה, הכוללת, יכולה לגרום עוול נוראי לאדם.
מכיוון שאין בידינו דרך מוכחת ונחרצת לקבוע יושר ואי יושר עלינו לנהוג בזהירות מרבית.

מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>