מאמרים בנושא גרפולוגיה

"טעיתי. קורה, לא? אני רק בן אדם...." או "טעיתי? מה פתאום! זה בכלל לא אני... הרצפה עקומה..." דרך אחת להגיב על טעות היא הכחשה, דרך אחרת – זלזול: "אז מה.. שטויות...". דרך אחרת היא תיקון ולקיחת אחריות או הסתרה: "מהר.. שלא יראו".

כל אחד מאיתנו מגיב באופן שונה לטעויות שעשה. גרפולוגיה היא כלי שיכול ללמדנו רבות על הדברים המסתתרים מאחורי התיקונים. דרך התיקונים שבכתב היד נוכל ללמוד רבות על לקיחת אחריות, הכחשה, פאניקה, הסתרה מכוונת, בושה ועוד.

מתי אני מתקן? אני מתקן כשמה שהוצאתי תחת ידי אינו מספיק טוב או ראוי או נכון בעיני. או, כשאני חושב שמה שהוצאתי או שהאופן שבו הוצאתי את הדברים אינו ראוי בעיני האחר. אני עשוי לעמוד לביקורת, עשויים לזלזל בי, לחשוב שאיני עומד בקריטריונים כאלו ואחרים. מה אני עושה? מתקן.

עיקרון גרפולוגי אחד פשוט מלווה את פרשנות התיקונים: ככל שהתיקון קטן יותר ונסתר יותר מן העין, כך, לרוב, הוא מכוון יותר ומטרתו העלמת הטעות כלומר – הולכה בשולל. עם זאת, תיקונים גדולים ובולטים יותר מלמדים על כך שאין המדובר בהטעיה מכוונת כי אם בהתמודדות רגשית , אישית, עם הטעות שנעשתה.

תיקון הלולאות המסתיר את המילים באופן שאינו מאפשר לראות את המילה המתוקנת, מעיד על צורך עז, עד כדי כפייתיות לעיתים, שלא לחשוף את חולשות הכותבת. התיקון מבוצע באופן מאוד מחושב אך רגשני, מושקעת בו אנרגיה רבה המעידה על תסכול עז שמפריע לפעילותה לאורך כל הדרך ומגביר בהתאם את תסכולה.

לעומת התיקון הקודם, כאן מתוקנת הטעות בשני קווים נמרצים, מדויקים ומקבילים. הכותבת מבקרת בחריפות את טעותה, לומדת אותה, מתקנת וממשיכה הלאה.

לפנינו שתי דוגמאות שונות היכולות לשפוך אור על תיקוני כתב יד על פי גרפולוגיה. הימנית מבוצעת בקווים חזקים מאוד ההולכים כמטוטלת משמאל לימין, חזרה לשמאל, שוב לימין וסיום בשמאל. הכותבת כועסת על הטעות אולם נוטה להשליך את כעסה כלפי חוץ ולהאשים את הסביבה והנסיבות.
משמאל, לעומת זאת, הכותב כאילו אומר "אהה.. לא קרה שום דבר"... הוא מעביר קו מרפרף בקלילות "תתעלמו" בטון מעט אדיש וממשיך בדרכו ללא ייסורי מצפון.

התיקון הבא הוא תיקון שמלמד על תחושה פנימית כמעט מבוהלת של הכותב: "אם לא אתקן לא יבינו שאני בן 25". ה- 2 יצאה ללא קמרון, היא אינה ברורה דיה ועל כן הכותב רואה עצמו מחויב להשלים את הפער כדי להיות ברור ומובן. עם זאת, מאחר ובכתב היו תיקונים רבים נוספים הפרשנות הכוללת והרחבה יותר מעידה על פער מתסכל בין הרצוי למצוי וצורך לבדוק את עצמו שוב ושוב, לתקן ולייצג עצמו באופן טוב ומוצלח יותר מכפי שמצליח בניסיון הראשון.

הכותבת שגתה. קורה. תיקנה וממשיכה. לקיחת אחריות ומחויבות שאינה מולידה כאבי לב וייסורי מצפון.

אולם כאן... כאן מדובר במשהו אחר לחלוטין. הטעות שנעשתה היא בלתי נסבלת בעיני הכותב הרגשן. הוא חייב למחוק אותה. הוא לא יכול להתמודד עם ההשלכות שלה. היא מציקה לו, רודפת אחריו. היא מייסרת אותו. היא חייבת להעלם.

גרפולוגיה יכולה לשפוך אור רב על התיקונים הנעשים בכתב יד. ניתוח גרפולוגי מלא ושלם בודק תמיד נתונים אלו בטקסט.

מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>