מאמרים בנושא גרפולוגיה

במאמר הקודם דיברנו על הכתיבה האיטית. למדנו שישנן סיבות שונות להתנהלות איטית. לעיתים היא מחושבת, מסתירה וזהירה ופעמים אחרות היא חנוקה או "סתם" עצלה. השבוע נתבונן בכתיבה המהירה. גם לה פנים רבות ושונות. מהו ההבדל העיקרי? הרבה מאוד טמון בילדות שלנו. וכי למה?

כשתינוק נולד הוא נולד ללא מעצורים בכלל. הוא מובל מדחפים. הוא בוכה, ישן, מתעורר, משחרר את צרכיו... הוא חסר דאגות, עכבות והתחייבויות. עם השנים אנחנו, ההורים, מתחילים לחנך. לעיתים אנחנו מצליחים להכניס בפעוט הקטן מידה נכונה של משמעת לצד מודעות ומאפשרים לו לבטא עצמו ורצונותיו אך גם להתחשב בכללי הנימוס, להיזהר מסכנות וכדומה.

במקרים שכאלו, אותם הילדים יצעדו קדימה באופטימיות ויאפשרו לעצמם להתנסות ואף להיכשל. אצל ילדים-אנשים אלו מהירות הכתיבה אינה איטית ולרוב גם אינה מאוד מהירה. הם אינם זקוקים למעצורים מרסנים מידי אך גם אינם שלוחי רסן וחסרי עכבות.

לעיתים אנחנו נכשלים... אנחנו "יוצרים" את הילדים שהופכים לחסרי אמונה בעצמם, לעצורים וחנוקים עד כדי חוסר העזה.
אלו, ברוב המקרים כותבים לאט, חוסר האמון בעצמם עוצר וחונק. עליהם כבר כתבנו בפעם הקודמת.

יחד עם זאת, לעיתים ה"כשלון" שלנו כהורים ומחנכים לוקח אותנו לכיוון אחר. הילדים גדלים עם תחושה שהכול מגיע להם, בלי גבולות, בלי להתחשב, בלי לעצור ולחשוב פעמיים.
אלו, פעמים רבות כותבים מהר. הם חסרי סבלנות. רוצים הכול כאן ועכשיו ואין זה משנה מי או מה עומדים בדרך.

כמובן שלא ניתן "להאשים" רק את החינוך. חוויות החיים, ההצלחות והכישלונות שלנו, האהבות והאכזבות - כל אלו ואחרים תורמים את שלהם.

אבל האם רק חוסר המעצורים הוא סיבה למהירות? ממש לא.

המזג והחיוניות, שמחת חיים, התלהבות, חשיבה ותפיסה מהירות, יוזמה נמרצת, אופטימיות, אמון וביטחון עצמי הם חלק מהסיבות להתנהלות מהירה.

פזיזות, אימפולסיביות, חוסר גבולות ועכבות, חוסר יכולת לדחות סיפוקים וכעס - גם הם משחררים את הפעילות שלנו.

איך נראה את המהירות בכתב?

הכתב, לרוב, לא יהיה מעוצב ומשורטט. נמצא כתבים שהם שונים מן התקן באופן שבו חסרים חלקים מן האותיות ולמעשה באופן הזה מתקצר תהליך הכתיבה וניתן להתקדם מהר יותר. השאלה הנשאלת היא: האם הכתב קריא או שקשה עד בלתי אפשרי לקרוא אותו?

במידה והכתב קריא, ניתן לומר שלמרות הרצון והצורך להתקדם, לדבר ולעשות מהר לכותב חשוב שנבין אותו. מעבר לכך, הוא למעשה משמיט את החלקים הטפלים של האות שאינם פוגמים בקריאות שלה ומבחין בין עיקר לטפל.

לעומת זאת, אם הכתב אינו קריא הכותב מקשה עלינו להבין אותו. הדבר יכול לנבוע מזלזול או מתוך מצוקה פנימית המסתירה את התכנים הפנימיים שאותם הכותב אינו מעוניין לחשוף. קוצר רוח, חוסר סבלנות, תוקפנות לעיתים, גם הם יבואו לידי ביטוי בכתיבה מהירה וקיצור תהליכים. הפעם, אולם, קיצור התהליכים משמיט חלקים חשובים באות - לראייה: הכתב אינו קריא. כאן ניתן לדבר על מי שמשמיט גם את החלקים המהותיים בדרך למטרה. העדפת הכמות על פני האיכות.

הקו יסתיים, לרוב, במעיין שיפוד. סיום הקו יהיה דק וצבעו חלש יותר מתחילתו. השיפוד מאפשר לכותב להתנתק באופן הדרגתי מן הדף ולהקל את המעבר לצעד הבא.

גודל הכתב יהיה, לרוב, תקין עד גדול. הכותב משחרר תנועה ואנרגיה. חישבו על תנועות ידיו והגברת קולו של האדם הכועס ומביע כעסו ולחלופין של האדם המספר לנו בשיא ההתלהבות את חוויותיו. תארו לעצמכם את אותם האנשים הנכנסים כרוח סערה לחדר ויוצאים ממנו - הם מהירים. מהירות משחררת תנועה ומכאן גם כתב היד גדל.

כתב מהיר הוא כתב משוחרר. שחרור יכול להיות חיובי באופן שמאפשר לנו לבטא את עצמנו, מחשבותינו ורגשותינו. הוא יכול להיות שלילי אם הוא פוגע בנו או באחרים. כמו בכל דבר, צריך לדעת ולבדוק את המינונים, את מה שעומד מאחורי התופעה, את התוצאות שלה.

מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>