מאמרים בנושא גרפולוגיה

לא פעם ולא פעמיים אנו נתקלים בשאלות ובתגובות של אנשים לגבי התחום הספציפי הזה. תחום הגרפולוגיה. לא פעם עולה הדיון, אם במפגשי חברה, אם בתקשורת ואם במקומות אחרים. לא פעם שמענו וקראנו את אותן התגובות שמהותן היא: גרפולוגיה זו עבודה בעיניים.... הגרפולוגים "מוכרים" לנו "שטויות". מדוע? מכיוון שאנחנו משאירים "פתח מילוט". אנו קובעים סימן גראפי ונותנים לעצמנו את החירות לתת לאותו הסימן את המשמעויות הנוחות לנו.

אכן, לא אחת אנו נתקלים בתגובות שכאלו ולכן ננסה להביא בפניכם תופעות גראפיות, תכונות, כישורים ועוד ונסביר את ההיגיון הגרפולוגי שלהם.

מהירות הכתיבה הינה אחד האלמנטים הבסיסיים והחשובים ביותר בעת בדיקת כתב היד וניתוחו, כל סימן גראפי נמדד ביחס למהירות הכתיבה. מדוע? חשבו:

מה גורם לאדם ללכת לאט? לדבר, לעשות, להגיב, לכתוב לאט? אם נעצור לרגע לחשוב על כך נראה שהסיבות הן שונות ומשונות:

עצלות, עייפות, דכדוך, דיכאון, זהירות, פחד מחשיפה, מופנמות, חשש מעשיית טעויות, צורך בבדיקה מקדימה, תחמנות וערמומיות, משחק והעמדת פנים, פחדים, חרדות, כפייתיות, רמה אישית נמוכה, פיגור, חוסר בקיאות בשפה....

סיבות שונות, מניעים שונים, על כן הביטוי בכתב יהיה שונה.

אם ניקח את הכותב העייף, העצל. האם יש לו כוח או סיבה להשתדל? האם יש לו יכולת או רצון לעצב כתב יפה? קריא? האם חשוב לו או שיש לו הכוח לתכנן לטווחי זמן ארוכים (או אפילו קצרים)? להעמיק בהתבוננות פנימה?

לרוב - לא.... על כן הכתב יהיה איטי ובנוסף יהיו בו אלמנטים כמו: חוסר קריאות, עיצוב אות מוזנח, קווים חוטיים או קעורים אך בכל מקרה נעדרי כוח ונוכחות. הלחץ יהיה חלש, הגוון של הקו יהיה יחסית חיוור ואחיד, בסיס השורה יהיה נפתל, הזווית תהיה תנודית אך לרוב ימנית, תחסר עקביות ברוב מרכיבי הכתב, אם לא בכולם. התמונה הכללית תהיה מרושלת, מזולזלת, חסרת כיוון ומשמעת.

לעומת העצלים והעייפים נראה את "הזהירים". אלו בודקים כל דבר לפרטי פרטים, מחויבים לדיוק ולאיכות, פרפקציוניסטים. לאלו חשוב להתבונן לעומק, לתכנן ולארגן את פעילותם מראש. חשוב להם להיערך, לבצע באופן העונה על דרישותיהם הגבוהות עד מחמירות.

אלו יקפידו, לרוב, על עיצוב מדויק יותר. הזווית תהיה לרוב ישרה, הלחץ יהיה בריא יותר, נמצא תיקונים המעידים תחושה פנימית המבקשת תיקון לטעות שנעשתה. נראה התייחסות לארגון ואחידות ברוב מרכיבי הכתב השונים. התמונה הכללית תהיה תמונה של ביקורת פנימית, ריסון, איפוק.

כאן המקום להדגיש, שישנם לא מעט כותבים זהירים, ביקורתיים ופרפקציוניסטים שכתיבתם מהירה, שמסוגלים "לתקתק" דברים במהירות אך במדויק. אלו אינם שייכים לקבוצה זו ועליהם נרחיב את הדיבור בפעם אחרת.

יחד עם זאת, ברמת פרפקציוניזם גבוהה מידי הם עשויים "לגלוש" אל עבר הקבוצה הבאה:

"החרדים" (בתחושה. לא באמונה...). אותם האנשים החוששים מנקיטת צעד, ולו הקטן ביותר, שכן לכל דבר יש משמעות שעלולה לסכן את עולמם הפנימי והחיצוני. הם מתבצרים בעולמם המוכר והידוע וכל שינוי מערער את ביטחונם הרעוע גם כך. הם יכולים להיות בעלי דרישות כל כך מחמירות מעצמם או שנתונים תחת דרישות חיצוניות כל כך גבוהות שברור להם שאין להם שום יכולת לעמוד בהן. הם "נמעכים" תחת כובד המציאות. הסובייקטיבית, לרוב, רצוי לומר.

בכתביהם נמצא קיפאון. הם נצמדים לשורה אמיתית או דמיונית, לשולי הפתיחה או לכל סימן חיצוני אחר. בכתב אין תנועה. הקו "מת". בדרך כלל לחץ מאוד חזק והקו מתחיל ומסתיים בצורה מאוד גדומה. לעיתים הכתב ידמה ל"פונט" היוצא מתוך המחשב.

שימו לב להבדלים המהותיים שבין שלוש הקבוצות:

בראשונה, הדחפים כמעט ואינם קיימים או שכבר הולכים לאיבוד. הם מתמוססים ונעלמים. הכותבים מחפשים את הדרך הקצרה והקלה להגיע למנוחה. לשקט. הכתיבה האיטית אינה פרי מעצורים אלא תולדה של היעדר דחפים.

בקבוצה השנייה המצב הוא שונה. הכתיבה האיטית של אנשים אלו נוצרת דווקא מחוזק של מעצורים מרסנים. הם רוצים לעשות אבל בודקים. הם רוצים להתקדם אבל חוזרים ומתקנים. הם מפעילים כוח רצון ושליטה עצמית.

בקבוצה השלישית המעצורים כבר חונקים את האישיות, חונקים את הדחפים, מערפלים את החיים.

בכל אחת משלוש הקבוצות קיימת התנהלות איטית. אולם מאחורי כל אחת מהן עומד עולם מלא השונה מאוד מקבוצה לקבוצה.

כתב איטי תמיד מעורר יותר סקרנות ומחייב אותנו לשאול יותר שאלות. כתב איטי בעצם אומר לנו שהנסתר עולה על הגלוי. שמה שיוצא החוצה (בהתנהגות, בהתנהלות) שונה מאוד מהתחושות הפנימיות. הוא דורש מאיתנו להבין מה עומד מאחורי התופעה הזו. הוא דורש מאיתנו להבין מדוע האדם עצור, מדוע הוא אינו מתקדם, האם העייפות היא זמנית? קבועה? כבר בשלב הדיכאון? האם הוא עוצר כדי להתקדם או עוצר כדי להימנע מהתקדמות. הוא דורש מאיתנו להתבונן ולחשוב לעומק.

השאלה העיקרית, אולי, צריכה להיות:

אם אתם כותבים לאט, "מה מקור המעצורים שלכם?" : האם הפחדים שלכם נמנים על אותם הפחדים שמצילים את חייכם, שמקדמים אתכם ומניעים אתכם קדימה או שמא הם נמנים על קבוצה מסוכנת בהרבה. הפחדים שמונעים מכם לחיות, ליהנות. להרגיש שמחת חיים וחופש.

מאמרים נוספים בנושא גרפולוגיה >>