חנה קורן בראיון לאתר דה-מרקר על גרפולוגיה ומיון עובדים

עידו: מועמדים לעבודה, נדרשים לעבור לא אחת מבחנים בגרפולוגיה, בין אם זה עמוד בכתב ידם או ציורי העץ המפורסמים, המעסיקים רוצים לדעת עלינו כמה שיותר.

איתנו היום הגרפולוגית חנה קורן, בעלת מכון לגרפולוגיה, מרצה ומשמשת גם כעדה בנושא בבתי משפט, תנסה ללמד אותנו קצת על מה הכתב שלנו אומר עלינו, שלום חנה.

חנה קורן: שלום וברכה

עידו: אילו אינדיקאטורים הכתב מספק לנו ? מה אפשר ללמוד ממנו ? ומה מעניין מעסיקים ללמוד ממנו?

חנה קורן: יש קרוב למאה תכונות שמעסיקים מבקשים, אבל כולם, עד אחד מבקשים קודם כל לבדוק מהימנות, יושר, שזה דבר שאי אפשר לבדוק בדרך אחרת, אלא אם כן שולחים את המועמד, שולחים אחריו משרד חקירות.

עידו: איך כתב היד שלנו מלמד על יושר? את יכולה לתת דוגמאות לכתב של אדם ישר מול אדם לא ישר?

חנה קורן: זה יהיה לא רציני ולא אחראי לתת דוגמאות, כיוון שהבדיקה נעשית על 38 סימנים וסימני כתב. בראש וראשונה, יחד עם האווירה הכללית של הכתב ואח"כ אנחנו בודקים, אם לא מגיעים למסקנה חד משמעית עוד עד 164 סימנים.

עידו: כשמבקשים מאיתנו לכתוב עמוד כמבחן לקראת קבלה לעבודה, סביר להניח שאנחנו נכתוב לאט ונקפיד מאוד על כתב מסודר, ננסה לעשות רושם טוב כמו שאנחנו נבחר את החולצה הכי טובה לראיון.

חנה קורן: נכון, נכון.

עידו: זה יצליח לנו ? נצליח לעבוד עלייך?

חנה קורן: מה שאנחנו אומרים זה כשמועמד בא לראיון או לכתוב, הוא לובש את בגדי השבת, אבל הוא גם במתח ואת שני האלמנטים האלה, באמת רק גרפולוגיים מנוסים שראו המון דוגמאות של כתבי יד במצב ניטראלי וכתבי יד בזמן ראיון, יכולים לאבחן ולדעת לנטרל את הצורך להעמיד פנים.

עידו: אז הבאת לנו כמה דוגמאות לכתבי יד ועצים, בואו נראה מה אנחנו יכולים ללמוד מהם

חנה קורן: אחד מהדברים שאפשר ללמוד, זה איך הכותבת או הכותב נכנסים לחדר, אז היא נכנסת מאוד צמוד לקיר. היא מתחילה את הכתיבה שלה במקום שהוא ממש בפינה ולאט לאט משתלטת על הנייר, אבל איך שהיא, היא כאילו מראה נוכחות בפטפטנות, בצורך בתשומת לב, שאם לא יתייחסו אליה היא לא תהיה קיימת.

עידו: אוקיי, ויש לנו כאן עץ.

חנה קורן: וכאן העץ שלה

עידו: בואי נגיד רגע באופן כללי, בואי נלמד על העץ הזה, מה אנחנו יכולים ללמוד על עצים?

חנה קורן: אז העץ בגדול מתחלק לשלושה אזורים. יש את האזור העליון שקשור לאינטלקט ולהגיון, לדמות האב גם באיזה שהוא אופן, לשאיפות שלנו, אז היא ממלאה אותו, אבל היא ממלאה כל כך שאי אפשר לראות את התמונה הכללית מרוב פרטים. האזור האמצעי קשור לאשור של הרגש, של החברותיות שלנו, אז פה אנחנו רואים שהיא שמה קו שחור, מאוד עבה, כמו תמרור אין כניסה. האזור התחתון קשור לייצר הקיום, למין, לאוכל, לבית, לשורשים, ליציבות שלנו, לתחושת הביטחון שלנו, כאן הם נראים כאילו הם... הרבה מאוד...בלגן שם בפנים והרבה מאוד תסיסה פנימית והרבה מאוד שורשים, אולי הם עומדים באוויר הם בעצם לא נכנסים לאדמה.

עידו: בואי נראה דוגמא נוספת, כאן יש לנו כתב גדול פרוע מאוד שמשתלט על כל הדף.

חנה קורן: נכון

עידו: איזה מן עובד עומד לפנינו?

חנה קורן: אז זהו כאן יש איזה שהוא פרדוקס, הבן אדם מאוד אימפולסיבי, מאוד פעלתן, רץ קדימה, לא מקפיד על הפרטים, חסר סבלנות, לא מסוגל לסיים אף אות כמו שצריך ומצד שני הוא עובד מעבדה, שזה יוצר פער, דיסונאנס ענק בין הדרייב הטבעי שלו, של תנועה, של מרחבים, של לעבור ממקום למקום, לבין עבודה קטנה כפייתית, מינימליסטית והבן אדם, מאוד, מאוד, מאוד מתוסכל ואז ביקשנו ממנו גם לצייר עץ. אם עד עכשיו ראינו עץ שמסביר את התופעות שבכתב, פה, אנחנו רואים עץ שמסביר משהו שלא ראינו במבט ראשון.

עידו: זה נראה קצת יותר כמו אנטנה.

חנה קורן: כן.... ריקנות, החוסר סבלנות מופיע גם פה וגם פה בצורה אחרת, אבל, אני מאוד לא ממליצה למי שהולך למקום עבודה ולא משנה כמה חסר סבלנות הוא יהיה, לצייר עץ כזה. זה ממש גובל בזלזול.

עידו: יש איזה דברים שאני צריך להקפיד עליהם ? דברים שיהפכו אותי למועמד יותר אטרקטיבי?

חנה קורן: קודם כל לא, המשקל הסגולי של העץ הוא מאוד נמוך, אלא אם כן יש פתאום פצצה כזאת של מישהו שנמאס לו מהמבחנים, אבל בסה"כ כל אחד צריך לצייר איך שזה מתאים לו ואם אתה תנסה לעשות משהו אחר זה ייצא עילג, זה.. זה כמו כתב יד, אם תנסה לשנות את כתב היד שלך, זה לא ייצא לטובתך.

עידו: אנשים הרבה פעמים אומרים ובצדק, אני לא מוכשר לציור, אני לא יודע לצייר.

חנה קורן: זה לא שייך בכלל, אין שום קשר ליכולות הציור.

עידו: חנה קורן תודה רבה

חנה קורן: תודה לך